רבי נחמיה
| לידה |
המאה ה־2 ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
| רבותיו | רבי עקיבא |
| בני דורו | רבי יהודה |
  | |
ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה. היה אחד מגדולי תלמידי רבי עקיבא שנסמכו בחשאי על ידי רבי יהודה בן בבא, בתקופה בה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה.
בתוספתא
[עריכת קוד מקור | עריכה]לו מיוחסת כל תוספתא ללא ציון דברי אומרה, כדברי ר' יוחנן: "דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא". אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי נחמיה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי נחמיה.[1]
במשנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו".[2]
רבי נחמיה מצוטט במשנה ב-19 מקומות, מתוכן שלושה מקומות בדברי אגדה.[3] בתלמוד מוזכרות מחלוקות רבות של רבי יהודה ורבי נחמיה, כגון מה אמר ברק לדבורה הנביאה - לפי רבי יהודה הוא אמר אם תלכי עמי לקדש נפתלי אלך עמך לתל חצור, ואילו רבי נחמיה אומר שברק אמר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה.[4] או על הפסוק: ”ותשלח את אמתה” (שמות, ב', ה') - רבי יהודה אומר שבת פרעה שלחה את ידה למשות את התיבה של משה ונעשה לה נס וידה התארכה אמות רבות, ואילו רבי נחמיה אומר שהיא שלחה את שפחתה.
רבי נחמיה פסק שכאשר יש עד אחד שמוסר עדות, ושני עדים פסולים בגלל קרבתם שמעידים נגד עדותו הם נאמנים יותר ממנו.[5] יש המייחסים[דרוש מקור] לרבי נחמיה את חיבור "משנת המידות", הספר העברי הראשון בגאומטריה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי התלמוד הירושלמי,[6] מוצאו של רבי נחמיה הוא מנחמיה המקראי.
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בעוון שנאת חינם - מריבה רבה בתוך ביתו של אדם, ואשתו מפילה נפלים, ובניו ובנותיו של האדם מתים כשהם קטנים".[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "רבי נחמיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 926-924, באתר היברובוקס
- "נְחֶמְיָה, רבי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 57, באתר היברובוקס
- רבי נחמיה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז, עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת נדרים, פרק ג', משנה י', משנה, מסכת סוטה, פרק ה', משנה ד', משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ג'. והמקומות האחרים: משנה, מסכת תרומות, פרק ח', משנה ז', משנה, מסכת מעשרות, פרק ג', משנה ח', משנה, מסכת שבת, פרק ח', משנה ד', משנה, מסכת שבת, פרק י"ז, משנה ד', משנה, מסכת יבמות, פרק ה', משנה ג', משנה, מסכת נזיר, פרק ט', משנה ד', משנה, מסכת סנהדרין, פרק א', משנה ו', משנה, מסכת סנהדרין, פרק ט', משנה א', משנה, מסכת זבחים, פרק י"ג, משנה ו', משנה, מסכת כלים, פרק ח', משנה ה', משנה, מסכת נגעים, פרק י"א, משנה ה', משנה, מסכת נידה, פרק ט', משנה ג', משנה, מסכת מכשירין, פרק ג', משנה ב', משנה, מסכת זבים, פרק ד', משנה ג', משנה, מסכת זבים, פרק ד', משנה ז', משנה, מסכת טבול יום, פרק ג', משנה א'.
- ^ בראשית רבה, פרשה מ', פסקה ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ח, עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד ב'.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
