שמעון בן שטח
| לידה |
140 לפנה״ס?  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
60 לפנה״ס (בגיל 80 בערך) | ||||
| מדינה |
יהודה | ||||
| תקופת הפעילות | הזוג השלישי בתקופת הזוגות | ||||
| השתייכות |
חז"ל | ||||
| רבותיו |
יהושע בן פרחיה, נתאי הארבלי | ||||
| תלמידיו |
שמעיה, אבטליון | ||||
| בני דורו | יהודה בן טבאי, חוני המעגל | ||||
| |||||
  | |||||
שמעון בן שַטָּח (או שֶטָּח[דרוש מקור]) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי. הוא ויהודה בן טבאי היוו את הזוג השלישי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב המקורות התלמודיים מוזכר שמעון בן שטח כנשיא הסנהדרין, אולם במשנה במסכת חגיגה פרק ב', מוטל ספק בדבר. בתוספתא מסכת סנהדרין (מהדורת צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ו[1], נכתב שבעקבות מקרה שבו הוציא יהודה בן טבאי להורג עד זומם שלא כדין, "קיבל עליו יהודה בן טבאי שלא יהא מורה הלכה אלא על פי שמעון בן שטח".
ממספר מקורות משתמע שהיה אחיה של שלומציון המלכה[2], אך בין החוקרים היו שהטילו בכך ספק והציעו קריאות אחרות למקורות אלה[3].
על פי המסופר בתלמוד הבבלי, היה זה שמעון בן שטח שהקים מחדש את עולם התורה לאחר שינאי המלך הרג את החכמים[4].
שמעון בן שטח נזכר כמי שהצליח לגבור על הצדוקים ולהביא לדומיננטיות של הפרושים בסנהדרין. הסכוליון למגילת תענית מציין את כ"ח בטבת כמועד שמחה על ניצחון הפרושים על הצדוקים בידי שמעון בן שטח.
שמעון בן שטח, כמו גם יהודה בן טבאי, שותפו לזוג השלישי, מוצג במספר מקרים כעוסק בענייני דין ועדות. במסכת אבות הוא אומר: "הוי מרבה לחקור את העדים; והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכן ילמדו לשקר". הוא ידוע בהוראתו לדיינים לדון דיני נפשות על פי עדים בלבד. מסופר עליו שאף על פי שראה אדם רץ אחרי חברו עם סכין שלופה והראיות הנסיבתיות הראו בבירור שהוא רצח אותו, לא דן אותו למוות בהיעדר עדים שראו את הרצח.
לפרנסתו עבד שמעון במלאכת הפשתן[5].
שמעון בן שטח נזכר כמי שלחם בכיתות הכישוף שהיו נפוצות באותה תקופה. בתלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה ב', מסופר שכשראה צורך בכך נהג על פי הוראת שעה ויזם מאבק כולל בתופעת כיתות הכישוף, שבמהלכו באשקלון הוצאו להורג שמונים מכשפות ביום אחד, למרות ההלכה הרגילה האוסרת להוציא להורג יותר מאדם אחד ביום[6]. בעקבות מעשה זה, העלילו קרובי אותן נשים על בנו של שמעון בן שטח שעבר עבירה שחייבים עליה סקילה, והוציאו אותו לסקילה על פי עדותם, אף על פי שהעדים הודו בעלילה עם קבלת פסק הדין[7]. ייתכן שדבריו על הצורך בחקירה מרובה של העדים, נאמרו לאחר העלילה על בנו. בעקבות מעשה המעגל של חוני המעגל כדי להוריד גשמים, נאמר במשנה "שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי"[8]. ככל הנראה משום שמעשה חוני עשוי היה להתפרש כמעשה מאגיה[9].
במסכת סנהדרין[10] מסופר שהמלך אלכסנדר ינאי הוזמן לדין בפני הסנהדרין לאחר שעבדו הרג אדם. הורה שמעון בן שטח למלך לעמוד, ונענה: "לא כשתאמר אתה, אלא כמה שיאמרו חבריך". אלא שחבריו של שמעון בן שטח כבשו פניהם בקרקע. אמר להם שמעון בן שטח: "בעלי מחשבות אתם, יבא בעל מחשבות ויפרע מכם". מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו.
מסופר על שמעון בן שטח, שתלמידיו קנו לו חמור מישמעאלי כדי שיהיה פנוי ללמוד, ומצאו אבן טובה תלויה בצווארו. אף על פי שמצד הדין היה פטור מלהחזיר אותה, הוא סירב להצעת תלמידיו לשמור את האבן בנימוק שהוא איננו ברברי, והשיב את האבן לישמעאלי[5].
תקנותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיקן שיהיו ילדים הולכים לבית הספר (ראו גם תקנת יהושע בן גמלא)[11][12]
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד, עמוד ב':
- תיקן שכסף הכתובה נשאר בידי הבעל לשימושו ונכסי הבעל משועבדים לכתובת אשתו. כך היה לבעל הרבה יותר קשה לגרש את אשתו מאשר קודם כאשר כסף הכתובה היה מונח אצל אבי אשתו ואסור היה לו להשתמש בו. (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ב, עמוד ב')
- התקין שכלי מתכת שהותך וחזר ותוקן, משמר את טומאתו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין לאו, "יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח: צדק צדק תרדוף", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 136-122. קישור
- יהושע אפרון, "שמעון בן שטח וינאי המלך", בתוך: אוריאל רפפורט וישראל רונן (עורכים), מדינת החשמונאים: לתולדותיה על רקע התקופה ההלניסטית, קובץ מאמרים, האוניברסיטה הפתוחה, יד יצחק בן-צבי, 1993, עמ' 289–352.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "שמעון בן שטח", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1216-1212, באתר היברובוקס
- הערך "שמעון בן שטח", באתר המכלול
- שמעון בן שטח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שמעון בן שטח צד שמונים מכשפות באשקלון- מתוך הפודקאסט 'עושים רוח'
- מאמר של יהודה סולומונט העוסק בהשתלשלות תפישתו המשפטית של שמעון בן שטח
- חן מארקס, מתיה קם, ר' שמעון בן שטח, באתר "תרבות•il"
- צביה כפיר, ינאי המלך ושמעון בן שטח (סנהדרין יט עא-עב) : אגדה אמוראית בתחפושת היסטורית, מאמר באתר פשיטא
יעקב מדן, ביד תקיפה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מרץ 2011- יעקב מדן, חותם לדורות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מרץ 2011
- שמעון בן שטח, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- ירון זילברשטיין, "אומדנת שמעון בן שטח": האמנם ראיה נסיבתית במשפט העברי?, חמדעת ז (2012), עמ' 65–74.
- אגדות שמעון בן שטח בספר האגדה בויקיטקסט.
- שמעון בן שטח, מתוך מיזם רגע של חכמה עם הרב אליהו שוויכה.
שמעון בן שטח תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מופיע בגרסאות נוספות בתלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ה', עמוד ב', ובתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד ב'.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח, עמוד א'
- ^ ראו יהושע אפרון, "שמעון בן-שטח וינאי המלך", מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית; ספר זיכרון לגדליהו אלון (תש"ל), עמ' 69–132
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ו, עמוד א'
- ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ב', הלכה ה'
- ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ו', משנה ד'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ו', הלכה ג'.
- ^ משנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח'.
- ^ ראו גדליה אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, א', ת"א, תשי"ט, עמ' 124. וראו עוד, מעשה חוני המעגל בהלכה ובהשקפה / ד"ר ישראל רוזנסון, באתר www.daat.ac.il.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ח', הלכה י"א (דף נ, ב בדפוס וילנא)
- ^ החינוך כחובת הציבור במשפט העברי
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
