רניום

אוסמיום - רניום - טונגסטן
Tc Re Bh       75 Re                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	75
סמל כימי	Re
סדרה כימית	מתכות מעבר
מראה
לבן-אפרפר
תכונות אטומיות
משקל אטומי	186.207 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 32, 13, 2
קונפיגורציה אלקטרונית	[Xe] 4f¹⁴ 5d⁵ 6s²
דרגות חמצון	3, 5, 7
תכונות פיזיקליות
צפיפות	21,020 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	5,869K (5,595.85°C)
נקודת התכה	3,459K (3,185.85°C)
לחץ אדים	3.24Pa ב-3,453K
מהירות הקול	4,700 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.9
קיבול חום סגולי	137 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	5.42×10^6/m·Ω
מוליכות חום	47.9 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	760 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	ואלטר נודאק
תאריך גילוי	1925
נקרא על שם	ריין

רניום (Rhenium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Re ומספרו האטומי 75.

רניום הוא מתכת כסופה לבנה, מבריקה, בעלת נקודת הרתיחה הגבוהה ביותר מכל היסודות. רניום הוא גם אחד היסודות הצפופים ביותר פרט לפלטינה, אירידיום ואוסמיום. דרגות החמצון שלו הן 1-, 1+, 2+, 3+, 4+, 5+, 6+ ו-7+.

סגסוגות רניום ומוליבדן הן מוליכי על בטמפרטורות הנמוכות מ-10 מעלות קלווין (מינוס 263.15 צלזיוס).

שימושו העיקרי הוא בתור זרז בתהליך סילוק עופרת מדלק ובייצור סגסוגות על לחלקי מנועי סילון. שימושים נוספים:

• רניום שימש בייצור סגסוגות טונגסטן ומוליבדן.
• פרט לסילוק עופרת מדלק, לרניום שימושים נוספים כזרז ריאקציות כימיות.
• מהווה רכיב חשוב בחלק ממנורות ההבזק ("פלאש") במצלמות.
• ייצור מוליכי-על בטמפרטורות נמוכות.

קיומו נחזה על ידי הנרי מוזלי ב-1914. בפועל, רניום זוהה בגרמניה בשנת 1925, כאשר וולטר נודאק (Walter Noddack), אידה טאק (Ida Tacke) ואוטו ברג (Otto Berg) דיווחו על יסוד חדש שמצאו במחצב פלטינה ובמינרלים קולומביט, גדוליניט ומוליבדניט. בשנת 1928 הם הצליחו למצות גרם בודד של רניום מ-660 קילוגרם מוליבדניט. את היסוד החדש כינו על שם הנהר ריין.

התהליך היה מסובך ויקר ולכן נזנח עד לשנות ה-50 המוקדמות כאשר סגסוגות טונגסטן-רניום ומוליבדן-רניום נכנסו לשימוש.

רניום לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, גם בצורת תרכובת הוא לא מופיע והמקור המסחרי שלו הוא מחצבי מוליבדן (שיכולים להכיל בין 0.002% ל-0.2% רניום). בקרום כדור הארץ, רניום נמצא בריכוז של 0.001 חלקים למיליון (ppm).

לא ידוע האם רניום רעיל ולכן הוא מצריך טיפול בהתאם.

מדיה וקבצים בנושא רניום בוויקישיתוף

• רניום ב-Webelements (אנגלית)
• רניום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)