רודיום

פלדיום - רודיום - רותניום
Co Rh Ir       45 Rh                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	45
סמל כימי	Rh
סדרה כימית	מתכות מעבר
מראה
לבן כסוף מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי	102.90550 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 16, 1
קונפיגורציה אלקטרונית	[Kr] 4d⁸ 5s¹
דרגות חמצון	3
תכונות פיזיקליות
צפיפות	12,450 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	3,968K (3,694.85°C)
נקודת התכה	2,237K (1,963.85°C)
לחץ אדים	0.633Pa ב-2,239K
מהירות הקול	4,700 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	2.28
קיבול חום סגולי	0.242 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	21.1 106/m·Ω
מוליכות חום	150 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	719.7 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	ויליאם הייד וולאסטון
תאריך גילוי	1803
נקרא על שם	ורוד שושנה

רודיום (Rhodium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר, שסמלו הכימי Rh ומספרו האטומי 45.

רודיום הוא מתכת חזקה, מבריקה בצבע כסוף-לבן ועמידה בפני קורוזיה. לרודיום טמפרטורת היתוך גבוהה וצפיפות נמוכה משל פלטינה. רודיום איננו מושפע מחומצות ומתמוסס במי מלך ובחומצה גופרתית מרוכזת בטמפרטורה גבוהה בלבד [1](הקישור אינו פעיל). בנוסף לכך, רודיום שייך לקבוצת הפלטינה, ועל כן נושא את תכונותיה הייחודיות.

השימוש העיקרי ברודיום הוא בסגסוגות כחומר מקשיח, שמוסף לפלטינה ולפלדיום. לסגסוגות אלו שימושים בכבשנים, אלקטרודות, כורי היתוך, במעבדות ועוד. שימושים נוספים לרודיום:

• ייצור תכשיטים
• מגעים חשמליים ברכיבים אלקטרוניים (בזכות התנגדותו החשמלית הנמוכה)
• זרז בתגובות כימיות בתעשייה (זרז מבוסס רודיום מאפשר את יצירת החומצה האמינית הנדירה L-DOPA בתגובה סטריאוסלקטיבית)
• ציפוי מכשירים אופטיים (בתהליך אלקטרוליזה, המעניק לרודיום חוזק רב)

היסוד רודיום זוהה ב-1803 על ידי ויליאם הייד וולאסטון (William Hyde Wollaston) זמן קצר לאחר שגילה את היסוד פלדיום, כאשר בדק מחצב פלטינה גולמית מדרום אפריקה. וולאסטון המס את המחצב במי מלך, סתר אותם באמצעות נתרן הידרוקסידי (NaOH), ולאחר מכן טיפל בתמיסה עם NH₄Cl וכספית ציאנית (Hg(CN)₂). תוצר התהליך הוא RhCl₃, ממנו בודד הרודיום בעזרת מימן. שם היסוד נגזר מהמלה רודון (ῥόδον), "ורוד", ביוונית עתיקה, המתייחס לצבען האפייני של חלק מתמיסותיו.

בטבע, מצוי הרודיום בערבוביה עם מתכות אחרות, וביניהן כסף, פלדיום, פלטינה וזהב. אי לכך, תהליך המיצוי התעשייתי שלו מורכב למדי. היסוד נכרה במכרות פלטינה, ומופק בצורתו החופשית כמתכת לבנה ואדישה מבחינה כימית. המפיקה המובילה של רודיום היא דרום אפריקה (80% מהתפוקה העולמית) ואחריה רוסיה. מקורות נוספים לרודיום הם הרי אורל, אמריקה הצפונית והדרומית, וקנדה. התפוקה השנתית העולמית של רודיום נאמדת בכעשרים טון בלבד.

ניתן למצות רודיום מדלק גרעיני שיצא משימוש, שמכיל כמה אחוזי רודיום.

לרודיום אין תפקיד ביולוגי, ואיננו מהווה סכנה בריאותית בפני עצמו. עם זאת, תרכובות שמכילות רודיום עלולות לשלב חומרים אחרים, אשר הופכים אותן לרעילות ומסרטנות.

מדיה וקבצים בנושא רודיום בוויקישיתוף

• רודיום ב-Webelements (אנגלית)
• רודיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)