רַכֶּבֶל (ברבים: רַכַּבְלִים) הוא אמצעי תחבורה בו קרון, קרונית, קרונית מטען או כיסאות פתוחים מונעים מעל גובה פני הקרקע באמצעות כבל עילי או מערכת כבלים, המתוחים בין שתי נקודות. הקורנית תלויה על מערכת הכבלים ועושה את רוב דרכה כשהיא תלויה באוויר. על מנת לפזר את העומס המופעל על הכבלים, מקובל להציב עמודי תמיכה במסלול הרכבל.

רכבלים משמשים לעיתים קרובות בשטח הררי בו קיים קושי לסלול דרכים, ולמעבר מעל נהרות או גיאיות עמוקים. נעשה בהם גם שימוש נרחב בתעשיית הכרייה. בעקבות עלות הבניה הנמוכה והגמישות של הרכבלים, שילובם במערכות תחבורה ציבורית עירוניות הפך נפוץ בשנים האחרונות.

 השם העברי

את המילה "רַכֶּבֶל" אימצה האקדמיה ללשון העברית כהלחם המילה "רכבת" והמילה "כֶּבֶל". לפיכך ההגייה "רַכְבָּל" משובשת.

לפי הבלשן יצחק אבינרי, החידוש רַחֶפֶת מבית מדרשו של ברל כצנלסון שימש פרק זמן מסוים, עם הקמת הרכבל בחיפה, אף שלא זה המשמע שביקש כצנלסון לייחד לחידושו:

חִדושו של ב. כצנלסון, במובן רכבת-הרים, כפי ששמעתי מפי צירי הקונגרס הי"ט בש' (שנת) תרצ"ה, והובא במִלון קרופניק מש' תרצ"ו. אח"כ צלל בתהום הנשִיה ולא הובא במִלונים, אך בראשית כסלו תשכ"ט הודיעו ברדיו על הקמת רחפת בחיפה, וחבל שקוראים לה רכּבל, שאינו טוב מן סבורג...

— היכל המשקלים, יזרעאל, 1976, עמ' 215

החידוש רַחֶפֶת אמנם נקלט בשפה העברית, אך משמעותו היא ספינת רחף (hovercraft). מילון אבן שושן (לכל המוקדם – מכרך המילואים שלו שראה אור ב-1968) הכיר במשמע "רכבל"; במהדורת 2003 הוא מונצח במילים: "יש קוראים כך לרכבת הרים, ראו ערך רכבל".

סוגי רכבל

ישנם מספר שיטות להתקנת מערכות רכבל

רכבל "מסילה אווירית" (Aerial tramway)ː

בשיטה זו כבל אחד או שנים משמשים לתמיכת הקרון וכבל נוסף, הנקרא כבל משיכה, משמש להנעתו. כבלי התמיכה - המכונים כבלי מסילה - מקובעים בתחנות הקצה של מערכת הרכבל ואינם נעים. הקרון תלוי באמצעות מערכת גלגלים על כבלי התמיכה כאשר כבל המשיכה מקובע למערכת הגלגלים של הקרון ומניע אותו. הקרון נע על גבי כבלי התמיכה בעזרת מערכת הגלגלים. מערכת הגלגלים כוללת בדרך כלל מערכת בלימת חירום למניעת הידרדרות הקרון במקרה שכבל המשיכה ניתק. כבל המשיכה, בדרך כלל הוא כבל בצורת לולאה הכרוך על גלגלים, המונעים במנוע חשמלי ונמצאים בתחנות הקצה. כאשר הגלגלים מסתובבים הכבל מושך את הקרון בכיוון תנועת הגלגלים.

הקרון או הקרונות ברכבל "מסילה אווירית" נעים הלוך ושוב על גבי אותו הכבל. עם הגעתם לתחנת הקצה תנועתם נעצרת והם ממתינים במקום לירידת ועלית הנוסעים. ההמתנה מאפשרת עלית נוסעים רבים יחסית ועל כן, שימוש בקרונות גדולים יחסית. עם סיום עלית הנוסעים, הקרונות נעים בכיוון ההפוך. מכוון שאין תנועה רציפה של קרונות והקרונות נעים הלוך ושוב, זמן ההמתנה להגעת הקרון יכול להיות ארוך.

רכבל "מעלית גונדולה" (Gondola lift)ː

ערך מורחב – מעלית גונדולה

בשיטה זו, הרכבל מורכב מקרוניות, המכונות גונדולות, התלויות, באופן מקובע, על כבל פלדה, כבל זה משמש גם לתמיכת הקרוניות וגם להנעתם. כבל הפלדה הוא בצורת לולאה, הנמתחת בין שתי תחנות. בנקודות הקצה, הלולאה כרוכה סביב גלגל המונע באמצעות מנוע, בדרך כלל מנוע חשמלי. סיבוב הגלגל מניע את הכבל, הקורניות נאחזות בכבל הפלדה ונעות עם תנועתו. כאשר, הקרוניות הנמצאות בצד אחד של הלולאה נעות בכיוון אחד והקרוניות הנמצאות בצד השני של הלולאה נעות בכיוון ההפוך. הכבל והקורניות נמצאים כל הזמן בתנועה, עם הגעתם לתחנה הקרוניות יכולות להרפות את אחיזתם בכבל כדי להאט את מהירות תנועתם. הנוסעים עולים ויורדים מהקרוניות תוך כדי תנועתם. מכוון שהירידה והעלייה נעשית תוך כדי תנועה מספר הנוסעים היכולים לעלות ולרדת בתחנות הקצה הוא קטן יחסית ולכן, בדרך כלל, הקרוניות מכילות מספר קטן של נוסעים. התנועה המתמדת של הקורניות והאפשרות לפזר קרוניות לאורך כל הלולאה, מאפשרים זמן המתנה קצר יחסית להגעת קרונית לתחנה. רכבל חיפה ורכבל צוק מנרה שונים ממערכות מעלית גונדולה אחרות בכך, שאין תנועה רציפה של קרונות, והקרונות, שיוצאות כדבוקה אחת, נעצרות לגמרי בתחנות הקצה.

רכבל בישראל

בישראל מופעלים קווי רכבל למטרת תיירות ורכבלית חיפה כקו תחבורה ציבורית עירוני.

קווי רכבל ידועים הם:

• רכבל חיפה - רכבל מסוג "מעלית גונדולה" מקשר את חוף הים בבת גלים עם סטלה מאריס שעל הר הכרמל.
• הרכבלית - רכבל מסוג "מעלית גונדולה" מקשרת בין מרכזית המפרץ לאוניברסיטת חיפה שעל הר הכרמל, עם תחנת ביניים בטכניון. בסך הכל מכיל הקו 6 תחנות. תוכנית זו נועדה לפתור את המצוקה התחבורתית שבה נמצאים יוממים וסטודנטים מהחלק ההררי של מטרופולין חיפה וחלקו המישורי, שמתקשים לנוע בין שני החלקים בשל תנאי התחבורה המסובכים ועומסי התנועה הגדולים, אותם יכולה נסיעה ברַכֶּבֶל לפתור בקלות. מסלול הקו כ-4.4 ק"מ.
• אתר החרמון - רכבל מסוג "מעלית גונדולה" וכן רכבלי מושבים פתוחים.
• רכבל מצדה - רכבל מסוג "מסילה אווירית" המקשר בין מרכז המבקרים בתחתית הר מצדה לאתר הארכאולוגי בראש ההר.
• רכבל ראש הנקרה - רכבל מסוג "מסילה אווירית" (Aerial tramway) המאפשר גישה למערות של שמורת הטבע ראש הנקרה.
• רכבל צוק מנרה - רכבל מסוג "מעלית גונדולה" המחבר בין קריית שמונה אל קיבוץ מנרה

בישראל פעלו גם רכבלים צבאיים, ששימשו בעיקר להובלת אספקה למקומות שהגישה אליהם הייתה קשה או חשופה לאש:

• רכבל הר ציון - בזמן מלחמת העצמאות הופעל רכבל צבאי בין הר ציון לשכונת שמאעה בירושלים (מעל גיא בן הינום). הוא שימש להובלת אספקה ולפינוי פצועים, והופעל רק בשעות הלילה. הרכבל נשמר במצב כשיר בכל תקופת הקו העירוני.
• עד למלחמת ששת הימים הופעל רכבל מעין גב למוצב בסוסיתא.
• רכבל צבאי קישר בין מוצבי החרמון.

בשנת 1962 עם חנוכת גני התערוכה החדשים בתל אביב, נבנה במקום לראשונה בארץ מתקן מרשים של קרוניות הנוסעות על כֶּבֶל מעל המתחם. הציבור הוזמן להמציא מילה עברית חדשה, שם לאותו מתקן. המילה שזכתה במקום הראשון הייתה "רחף". במקום השני זכה חבר קיבוץ דגניה ב', עמנואל עמיבר, שהמציא את המילה "רַכֶּבֶל", שילוב של "רכבת" ו"כֶּבֶל". שלמרות הזכייה במקום השני, העם והאקדמיה ללשון העברית, אמרו את דברם, ו"רכבל" היא המילה שאומצה ונכנסה למילון.

רכבל משא הוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 מעל כביש 7212 במטרה להעביר אבן שנחצבה בהר הכרמל לבית חרושת נשר למלט. הרכבל והמחצבה אינם פועלים יותר.

פרויקטים עתידיים:

• הרכבל לכותל - יקשר את תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים עם אזור הכותל המערבי. התחנה באזור הכותל מתוכננת לקום במתחם קדם (חניון גבעתי) הסמוך לשער האשפות. מסלולו יהיה באורך של כ-1.4 ק"מ ויכלול 3 תחנות וכן תחנה תפעולית עם דפו לקרוניות ויוכל להוביל כ-3,000 נוסעים בשעה ב-73 קרוניות.

קיימים מספר מיזמים נוספים מטעם משרד התחבורה וגורמים נוספים לקדם רכבלים כפתרון תחבורתי ותיירותי מלבד התוכניות המוכנות לרכבלים בחיפה ובירושלים אך רובם בשלבים מוקדמים למדי.

רשימה של רכבלים עתידים שהוצגה על ידי משרד התחבורה בשנת 2017^[1]:

• רכבל חיפה־מערב - יחבר את מרכז הכרמל לשכונות הדרומיות של חיפה (אצטדיון סמי עופר ומרכזית חוף הכרמל)
• רכבל טבריה־המושבה - יחבר בין תחנת הרכבת העתידית של המסילת עפולה־טבריה לבין העיר העתיקה של טבריה
• רכבל מעלות תרשיחא־כרמיאל - יחבר בין אזור כפר ורדים לתחנת הרכבת בכרמיאל
• רכבל מעלה אדומים - יחבר בין מעלה אדומים וירושלים
• רכבל בזכרון יעקב - יחבר בין מול זכרון הממוקם בצמוד לתחנת הרכבת המתוכננת, ללב המושבה
• רכבל חריש־צומת עירון - יחבר את היישוב חריש עם מתחם התחבורה המתוכנן באזור צומת משמר הגבול (כביש 65 - כביש 444).
• רכבל להר מירון - יחבר את צומת שבע (צומת חנניה) לקבר הרשב"י. בסמוך לתחנת הרכבל העתידית בצומת שבע מתוכננת לקום גם תחנת רכבת על המסילה כרמיאל - קריית שמונה. הרכבל עתיד להגיע לגובה של כ־500 מטרים, ולהגיע לאורך כשבעה קילומטרים.

תאונות מפורסמות

• 29 באוגוסט 1961: מטוס סילון פגע בכבל של רכבל בשאמוני ובעקבות זאת נפלו שלושה קרונות לתהום ותשעה אנשים נהרגו^[2].
• 25 בדצמבר 1965: שישה אנשים נהרגו כשנפלו מקרונית רכבל שעצר בפתאומיות במונט דורה, צרפת^[3].
• 9 במרץ 1976: בדולומיטים האיטלקיים בקוואלזה. קרונית נפלה לאחר כשל בכבל והרגה 43 איש^[4].
• 3 בפברואר 1998: כלי טיס צבאי אמריקני ניתק את הכבל של רכבל באיטליה והרג 20 בני אדם^[5].
• 1 ביולי 1999: סן אטיין-אן-דבולוי, צרפת. הקרונית שהתנתקה מהכבל ונפלה 80 מטר לקרקעית העמק והרגה את כל 20 הנוסעים^[6].
• 23 במאי 2021: באסון סטרזה–מוטרונה, איטליה. נהרגו 14 בני אדם בעקבות כשל בכבל המשיכה ובמערכת בלימת החרום של הקרונית^[7]. בהם חמשה ישראלים בני משפחה אחת.

ראו גם

• מעלית סקי
• SkyTran
• גשר מעבורת

קישורים חיצוניים

• פאדי עיאדאת, כרמלית, מטרונית, ועכשיו קבלו את הרכבל, באתר הארץ, 11 בינואר 2008
• מיכל בן ארי, רק רכבל, באתר ynet, 30 בינואר 2008
• רכבלים עליך ישראל, בבלוג "הרוכב לאוטובוסים", 15 בנובמבר 2017
• גבוה מעל הנוף: 10 הרכבלים המדהימים ביותר באירופה, באתר וואלה‏, 12 ביולי 2019

הערות שוליים