עגלה היא אמצעי שינוע ללא יכולת הנעה עצמית, המיועד לגרירה על ידי אדם, בהמה, או רכב ממונע. לעגלות יש בדרך כלל שניים עד ארבעה גלגלים והן מיועדת לנשיאת משאות כבדים ונוסעים.

עגלות הוזכרו עוד בספרות של העת העתיקה; הספר ההודי ריג ודה קובע כי האיש והאישה שווים כשני גלגלי העגלה. העגלות הראשונות שימשו לנשיאת תבואה חקלאית, במשקל של כמה עשרות קילוגרמים, ונסחבו בידי האדם עצמו. עם הזמן, בעלי חיים, כדוגמת סוסים, חמורים ואפילו כלבים שימשו כנושאי עגלות.

המילה עגלה במשמעותה העדכנית מופיעה במקרא כשיוסף שולח לאביו יעקב עגלות להביאו עם משפחתו למצרים, ועגלה המובילה את ארון הברית בחזרה מעיר הפלשתים עזה לשבט יהודה. במילה עגלה יש את השורש עג"ל, מילה שבאכדית עתיקה ובשפות השמיות העתיקות פירושה עיגול או גלגל, ודומה לה עקל, עקלקל, ומעגל המקראיים (ייתכן שהאות קו"ף נהגתה כהגיית הגימ"ל כיום^[1]). מילים בעלי שורש דומה היו קיימות בשפות הפיניקיות, בארמית, ונשתמרו גם בשפה הערבית (عقال עקאל). כך גם בגרמנית קדומה ובשפה הקדם הודו-אירופאית, וועיל, ווגיל, או וועגיל, שהתגלגלו למילה wheel (הנכתבת ווהיל) וכן ובמילה wagon שבמקורה נהגתה ווגין^[2] בכל צורות המילה השתמר צליל גלגל המים הקדום.^[3]

• כרכרה דו מושבית – עגלה שנמשכת על ידי אדם או בהמה, שימשה, בין השאר, להסעת נוסעים רמי-דרג.
• עגלת נשיאה או עגלת משא – מיועדת לנשיאת חפצים כבדים או כמות רבה של חפצים. משמשת בדרך כלל לנשיאה של תבואה, כדוגמת קש ומצרכי מזון.
• עגלת תינוק – עגלה בעלת שלושה או ארבעה גלגלים המיועדת לסחיבת תינוק או שניים ('עגלה לתאומים').
• עגלת קניות – עגלה המסופקת לצרכנים בחנויות, לרוב במרכולים, על ידי הנהלת החנות על מנת שיוכלו להעמיס עליה מצרכים ולהובילם.
• מריצה – עגלה בעלת גלגל אחד המונעת על ידי אדם ומשמשת לנשיאת משאות למרחקים קצרים.
• פלטפורמה (עגלה שטוחה) – מכילה רק משטח נשיאה, גלגלים וריתמות. אין עליה מושבים, מעקות או כל דבר אחר.

• מילון למונחי סוס, רתמה, עגלה ומחרשה (1948), באתר האקדמיה ללשון העברית
• עגלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)