הגדת קאופמן
הגדת קאופמן היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה במאה ה-14 (תיארוך יצירתה הוא בין השנים 1350 ל-1360[1]) בקטלוניה שבספרד. כתב היד נמצא באוסף דוד קאופמן שבספריית האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט ומספרו שם MS A 422.
כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגדה מכילה תפילות, שירים וטקסטים שנאמרים בערב חג הפסח, שבהם מזכירים המשתתפים את שמחת ההצלה מהעבדות במצרים, ומודים לה' על כך. במאות ה-11–15 לא פעם הופקו הגדות לשימוש פרטי ומשפחתי – גם כתב היד של קאופמן מכיל סימנים לכך.
החוקרים הראשונים שחקרו את כתב יד זה, ייחסו את מקורו לאיטליה. אולם מחקר מאוחר יותר ייחס את מקור כתב היד לקטלוניה.
בהגדה יש מחזור שלם של ספר שמות. חלק מהציורים בתחילת ההגדה וחלקם בסופה. האפיזודות המוצגות בכתב היד מתחילות בגילוי משה ומסתיימות בשירת מרים ובריקוד לאחר חציית ים סוף, ומניאטורה אחת של ההכנות לפסח. גם בהגדת קאופמן וגם בהגדת סרייבו ישנם ציורים המיועדים באופן בולט לילדים, עובדה המעידה על הפופולריות הרבה של כתבי היד הללו בקרב ילדים, שניתן להסביר אותה, בחלק החשוב של הילדים בטקס המסורתי של פסח. ההגדה היא בסגנון גותי-קסטיליאני בהשפעה איטלקית (אנ') וביזנטית. סמל ממלכת קסטיליה מופיע באמצע ציור המצה, רומז על מוצאה של ההגדה.[2]
צבעי ההגדה דהו, כותב ההגדה השתמש בצבעים באיכות נמוכה וכתוצאה משימוש רב, הצבעים והזהב ירדו במקומות רבים. עם השנים הם הוחלפו בחומרים באיכות נמוכה עוד יותר, וייתכן שהליך זה חזר על עצמו בחלקים מסוימים מספר פעמים. גם שולי כתב היד נפגמו, במהלך מאות השנים כתב היד הועבר בין אנשים, אולי כמה פעמים, ובמקרים אלה נחתכו השוליים, וכתוצאה מכך נפגעו העיטורים בשוליים במספר מקומות.
יצאה לאור מהדורת פקסימיליה של ההגדה, המלווה במחקר מאת גבריאל סד-ראג'נה. בנוסף לגרסה ה"סטנדרטית", שיצאה לאור גם באנגלית, יצאה לאור גם מהדורה יוקרתית בקופסת קטיפה בליווי חיבור ארוך יותר עם התיאור המפורט והמדויק של הסצנות התנ"כיות בין היתר. תיאור זה חשוב, שכן בגלל אובדן הצבעים, קשה לזהות את התמונות הנתונות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הא לחמא עניא מתוך הגדת קאופמן -
דיינו מתוך הגדת קאופמן -
בצאת ישראל מתוך הגדת קאופמן -
מה נשתנה מתוך הגדת קאופמן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסבר על ההגדה באתר אוסף דוד קאופמן בספריית האקדמיה למדעים בבודפשט
- תמונות דפי ההגדה באתר אוסף דוד קאופמן בספריית האקדמיה למדעים בבודפשט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הגדות של פסח | ||
|---|---|---|
| המאה ה-9 | סדר רב עמרם גאון |  |
| המאה ה-10 | סידור רב סעדיה גאון | |
| המאה ה-11 | הגדה של פסח מגניזת קהיר | |
| המאה ה-14 | הגדת הזהב (קטלוניה) • הגדת שאלתיאל (קטלוניה) • הגדת ריילנדס (קטלוניה) • הגדת ראשי הציפורים (גרמניה) • הגדת פובלט (קטלוניה) • הגדת סרייבו (קטלוניה) • הגדת וולף (צרפת) • הגדת קאופמן (קטלוניה) • הגדת האחות (קטלוניה) • הגדת ברצלונה (קטלוניה) • הגדה היספנית-מורסקית • הגדת פראטו (קטלוניה) • הגדת ששון (קטלוניה או דרום צרפת) • הגדת מודנה־בולוניה (קטלוניה) • הגדת גרציאנו (קטלוניה) • הגדת מוקטה (קטלוניה) • הגדת קיימברידג' (קטלוניה) • הגדת לומברד | |
| המאה ה-15 | הגדת רוטשילד (צפון איטליה) • הגדת נירנברג הראשונה (גרמניה) • הגדת נירנברג השנייה (גרמניה) • הגדת וושינגטון (גרמניה) • הגדת דרמשטאדט • הגדת ארנה מיכאל (גרמניה) • סידור הרבי מרוז'ין (מזרח אירופה) • הגדת פארמה • הגדת יהודה (גרמניה) • סידור גאליקו (איטליה) • הגדת וואדי אל חגארה (וואדי אל חגארה) • הגדת לונדון של יואל בן שמעון • הגדת סינסינטי הראשונה • הגדת חילק ובילק • הגדת טגרנזי (גרמניה או אוסטריה) • הגדת ריילנדס האשכנזית | |
| המאה ה-16 | הגדת פראג (פראג) • הגדת מנטובה (איטליה) • הגדת פריסול • הגדת מחזור רומא (בולוניה) | |
| המאה ה-17 | הגדת ונציה (איטליה) • הגדת אמסטרדם (הולנד) | |
| המאה ה-18 | הגדת המבורג • הגדת סינסינטי השנייה • הגדת לייפניק | |
| המאה ה-19 | הגדת ניו יורק | |
| המאה ה-20 | הגדת שיק (פולין) • הגדת פרחי (מצרים) • הגדת מקסוול האוס (ארצות הברית) • הגדת הרבי מחב"ד • הגדת הגדוד השלישי של הפלמ"ח (ישראל) | |
| הגדות שונות | הגדה קיבוצית לפסח • הגדות קטלוניה | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
