הגדת פובלט
הגדת פובלט היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח, אחד מעשרה כתבי יד מסוג זה שהוכנו עבור בני הקהילה היהודית בקטלוניה במאות ה-13 וה-14.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגדה נכתבה במאה ה-14 בקטלוניה שבספרד. מתוך ההערות שנרשמו בשלבים מאוחרים יותר על ההגדה[1] אפשר ללמוד שבעליה הראשונים היה אדם בשם מומֵט דה פֶּרָלָאדָה, מעיירה במחוז ז'ירונה.
ההגדה עברה לצפון צרפת ולאחר מכן לאיטליה, שם שהתה לפחות עד שנת 1680. בשנת 1672 בעודה באיטליה, נרכשה על ידי פדרו אנטוניו דה ארגון, המשנה למלך קטלוניה, אשר החזיר אותה לקטלוניה וציווה אותה לאחר מותו למנזר פובלט יחד עם כל תכולת ספרייתו שמנתה כ-3,600 ספרים. בשנת 1836, כאשר ממשלת ספרד התחילה לעקל את נכסי הכנסייה על מנת לממן את הוצאותיה, הנזירים נאלצו לנטוש את המנזר ואוספי הספרייה פוזרו בין ספריות שונות. ההגדה נרכשה על ידי ז'ום מאנס אי פויגרנו (Jaume Mans I Puigarnau), פרופסור למשפט קאנוני באוניברסיטת ברצלונה. בצוואתו משנת 1983 הוא הורה להחזיר את ההגדה למנזר פובלט. היא הוחזרה בשנת 1995.[2]
תיאור ההגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדת פובלט היא הגדה צנועה מסוג ספרי ההגדה שהיו נפוצים בקרב המשפחות הפחות אמידות בקהילת יהודי ברצלונה. האיורים בה מועטים, אין בה דמויות אדם, הצבעוניות מועטה, והצבע משמש בעיקר להדגשת מילים מסוימות.[3]
גודל הספר 17.0X12.5 ס"מ והוא כולל 38 דפי קלף. ייתכן שארבעת הדפים הפנימיים נוספו מאוחר יותר.
הטקסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהגדה ארבעה סוגי טקסטים שנכתבו על ידי סופרים שונים: הטקסט המרכזי נכתב באותיות מרובעות ספרדיות מנוקדות, בדיו חום, על ידי סופר אחד. בשוליים העליונים והתחתונים של העמוד מופיעים פסוקים מהתורה ומספר יהושע הקשורים לחג שמחת תורה. הכתב קטן מאוד ומנוקד. הוא נכתב באותו סוג דיו כמו הטקסט המרכזי אך כנראה על ידי סופר אחר. התפילות והברכות בדפים שנוספו מאוחר יותר נכתבו בכתב זעיר על ידי סופר שלישי. נוסף על כך, יש בהגדה הערות שוליים רבות ותיקונים בכתב ספרדי עגול שנוספו בזמנים שונים על ידי אנשים שונים.[4]
האיורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדת פובלט כוללת ארבעה עמודים מעוטרים. על דף השער מופיע אריה בצבע אדום עם כתמים חומים-אדמדמים בתוך מגן בעל מסגרת אדומה. מעל המגן שני כוכבים מתומנים. בתוך הכוכב הימני יש יונה, ובשמאלי בעל חיים לא ברור. ההגדה פותחת בפסקה "הא לחמא עניא". הדף מעוצב כמבנה אדריכלי בסגנון גותי עם שני עמודים התומכים בשני צריחים ובשני גמלונים. העמודים נשענים על שני דרקונים. המילה "הא" נצבעה בזהב על רקע כתום וירוק. בעמוד 17 מופיע ציור של מצה אדומה מעוטרת במגן דוד בעל שוליים אפורים. המילים "מצה זו" מוגדלות וכתובות בדיו אדום. בעמוד 18 מופיע ציור של ירק הדומה לארטישוק או לעולש צבוע בירוק עם נגיעות זהב ולידו המילים "מרור זה" מוגדלות וכתובות בדיו אדום. טקסט ההגדה מסתיים בפסוק מספר שיר השירים, פרק ב', פסוק י"ג:
"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ"
ומתחתיו ציור של אריה עליו הכיתוב "גור אריה" שבוצע בעיפרון.[4]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ José Ramón Magdalena Nom de Déu, THE POBLET HAGGADAH:AN UNKNOWN FOURTEENTH-CENTURY ILLUMINATED SEPHARDI MANUSCRIPT
- ^ Ronit Treatman, After 500 years, Catalonia’s haggadahs come home, www.timesofisrael.com (באנגלית)
- ^ מוזיאון ההיסטוריה של ברצלונה, הגדות ברצלונה: הפאר היהודי בגותיקה הקטלאנית
- ^ 1 2 José Ramón Magdalena Nom de Déu, THE POBLET HAGGADAH: AN UNKNOWN FOURTEENTH-CENTURY ILLUMINATED SEPHARDI MANUSCRIPT
| הגדות של פסח | ||
|---|---|---|
| המאה ה-9 | סדר רב עמרם גאון |  |
| המאה ה-10 | סידור רב סעדיה גאון | |
| המאה ה-11 | הגדה של פסח מגניזת קהיר | |
| המאה ה-14 | הגדת הזהב (קטלוניה) • הגדת שאלתיאל (קטלוניה) • הגדת ריילנדס (קטלוניה) • הגדת ראשי הציפורים (גרמניה) • הגדת פובלט (קטלוניה) • הגדת סרייבו (קטלוניה) • הגדת וולף (צרפת) • הגדת קאופמן (קטלוניה) • הגדת האחות (קטלוניה) • הגדת ברצלונה (קטלוניה) • הגדה היספנית-מורסקית • הגדת פראטו (קטלוניה) • הגדת ששון (קטלוניה או דרום צרפת) • הגדת מודנה־בולוניה (קטלוניה) • הגדת גרציאנו (קטלוניה) • הגדת מוקטה (קטלוניה) • הגדת קיימברידג' (קטלוניה) • הגדת לומברד | |
| המאה ה-15 | הגדת רוטשילד (צפון איטליה) • הגדת נירנברג הראשונה (גרמניה) • הגדת נירנברג השנייה (גרמניה) • הגדת וושינגטון (גרמניה) • הגדת דרמשטאדט • הגדת ארנה מיכאל (גרמניה) • סידור הרבי מרוז'ין (מזרח אירופה) • הגדת פארמה • הגדת יהודה (גרמניה) • סידור גאליקו (איטליה) • הגדת וואדי אל חגארה (וואדי אל חגארה) • הגדת לונדון של יואל בן שמעון • הגדת סינסינטי הראשונה • הגדת חילק ובילק • הגדת טגרנזי (גרמניה או אוסטריה) • הגדת ריילנדס האשכנזית | |
| המאה ה-16 | הגדת פראג (פראג) • הגדת מנטובה (איטליה) • הגדת פריסול • הגדת מחזור רומא (בולוניה) | |
| המאה ה-17 | הגדת ונציה (איטליה) • הגדת אמסטרדם (הולנד) | |
| המאה ה-18 | הגדת המבורג • הגדת סינסינטי השנייה • הגדת לייפניק | |
| המאה ה-19 | הגדת ניו יורק | |
| המאה ה-20 | הגדת שיק (פולין) • הגדת פרחי (מצרים) • הגדת מקסוול האוס (ארצות הברית) • הגדת הרבי מחב"ד • הגדת הגדוד השלישי של הפלמ"ח (ישראל) | |
| הגדות שונות | הגדה קיבוצית לפסח • הגדות קטלוניה | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
