מקדונל F-101 וודו
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס קרב על-קולי | ||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||||
יצרן | מקדונל איירקראפט קורפוריישן | ||||||||||||||||
טיסת בכורה | 29 בספטמבר 1954 | ||||||||||||||||
תקופת שירות | מאי 1957 – 1984[1] (כ־26 שנים) | ||||||||||||||||
צוות | 1 | ||||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 807 | ||||||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקאי | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
|
מקדונל F-101 וודו (באנגלית: McDonnell F-101 Voodoo) היה מטוס קרב על-קולי מהדור השני ומראשוני מטוסי סדרת המאה, שהיה בשימוש חיל האוויר האמריקאי וחיל האוויר המלכותי הקנדי.
הוא עוצב על ידי מקדונל איירקראפט קורפוריישן ובפועל תוכנן כמטוס קרב לליווי מפציצים אסטרטגיים ארוכי טווח עבור פיקוד האוויר האסטרטגי. המטוס גם הותאם לשימוש כמפציץ קרב עם חימוש קונבנציונלי ולא קונבנציונלי עבור פיקוד האוויר הטקטי. בין היתר עוצבו חלק מהדגמים כמטוס סיור, ביון וריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, והיו שהותאמו להיות מטוסי יירוט ארוכי טווח המתאימים לכל תנאי מזג האוויר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1972 - חיל האוויר האמריקאי
1982 - המשמר הלאומי האמריקאי
1984 - חיל האוויר המלכותי הקנדי
מטוסי ה-F האמריקניים | ||
---|---|---|
לפני שנת 1963 | F-84 • F-86 • F-87 • F-88 • F-89 • F-91 • F-92 • F-93 • F-94 • F-95 • F-96 • F-97 • F-98 • F-99 • F-100 • F-101 • F-102 • F-103 • F-104 • F-105 • F-106 • F-107 • F-108 • F-109 • F-110 • F-111 | |
אחרי שנת 1963 | F-1 • F-2 • F-3 • F-4 • F-5 • F-6 • F-7 • F-8 • F-9 • F-10 • F-11 • YF-12 • F-13 • F-14 • F-15 • F-16 • F-117 • YF-17 • F/A-18 • F-19 • F-20 • F-21 • F-22 • YF-23 • F-35 | |
שיטת ציון כלי טיס של שלושת הכוחות המזוינים של ארצות הברית (1962) |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.