תשרי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תִּשְׁרֵי[1] (מאכדית: tašrītu[2][3]) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית. לפי חז"ל, בראש חודש זה נברא אדם הראשון ולכן תיקנו למנות ממנו את חודשי השנה. חודש זה חל בתחילת הסתיו בארץ ישראל.
בלוח הקבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי כללי הלוח העברי הקבוע, חודש תשרי הוא תמיד חודש מלא – בן 30 ימים. ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה, יכול לחול רק בימים שני, שלישי, חמישי או שבת, לפי הכלל "לא אד"ו ראש", שפירושו: ראש השנה לא יחול בימים א', ד' או ו'.
שמות החודש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל החודשים גם תשרי קיבל את שמו בגלות בבל[4], ומקור שמו במילה האכדית 'תשריתו': (tašrītu): "התחלה"[3]. בביתא ישראל החודש נקרא תשרתו.
בתנ"ך, מלבד מספרו (החודש השביעי), מכונה החודש פעם אחת בשם 'ירח האיתנים' בפסוק: ”וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי” (מלכים א', ח', ב'). משמעות השם היא שבחודש זה מתחילים מי הנהרות לעלות על גדותיהם. שם זה מופיע בהשפעת שמות החודשים הפיניקיים ובהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו.[5] שם החודש מוכר מכתובות פיניקיות כגון כתובת מנחם, תעריפי כתיון (אנ') ועוד.[6] לפי פרשנות היהדות המסורתית, נרמז בשם זה שבחודש זה נולדו האבות, איתני עולם, וכן שחודש זה עמוס במצוות.[7]
סמלים ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזל החודש הוא מזל מאזניים[8]. הוא מסמל את ממד הדין שבחודש, שבו נשקלים המעשים. יש אומרים שהמאזניים מסמלים את בריאת העולם בחודש זה, שכן במבנה הבריאה הכול נעשה במידה ובמשקל. בלוח השנה במגילות קומראן מזל תשרי הוא מזל עקרב.
חודש תשרי הוא החודש העברי העמוס ביותר בחגים ומועדים. יש בו תערובת של ימי חגים, ימי חול המועד וימי צום (שני ימי ראש השנה, צום גדליה, יום הכיפורים, שבעת ימי סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה). ישנן שנים שבהן ימי החגים ביחד עם ימי הצום והשבתות וא' דראש חודש חשוון יתרים על מספר ימי החול שבו, לנוהגים יום טוב שני של גלויות זה תמיד כך[9]. לכן חודש תשרי מכונה גם "חודש החגים".
מועדים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א' וב' בתשרי: ראש השנה
- א'-י' בתשרי: עשרת ימי תשובה
- ג' בתשרי: צום גדליה
- י' בתשרי: יום הכיפורים
- ט"ו-כ"א בתשרי: סוכות
- כ"ב בתשרי: שמיני עצרת ושמחת תורה (בחו"ל שמחת תורה בכ"ג בתשרי)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תכנים לחודש תשרי במרכז הפדגוגי הווירטואלי של כל ישראל חברים
- ש"ז כהנא, תשרי
- עמית נאור, איך הפך תשרי לחודש הראשון בשנה?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 13 בספטמבר 2020
תשרי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההגייה המקורית היא בחיריק [1]
- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 142
- ^ KAI 41, 37, וכן בכתובת KAI 289
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד א'.
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה י"ג
- ^ לחוגגים שמחת תורה ביום שמיני עצרת יש 15 ימים ברוב השנים (כ-60.5%) ו-16 בשאר השנים (כ-39.5%), לחוגגים שמחת תורה ביום שאחרי שמיני עצרת יש 16 ו-17 בהתאמה.
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
