סתיו

הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

באזורים הממוזגים הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת שבמהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר וגשם יורד. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים, אך שאר המאפיינים הנפוצים בסוגי אקלים ממוזגים אינם קיימים בשל היעדר עצים נשירים. ברצועת המדבריות שבאזורים הסובטרופיים (שישראל נמצאת בקצה הצפוני שלהם) שולטות עדיין מערכות תרמיות, כמו האפיק הפרסי והאפיק מים סוף. בסתיו גם מתחולל לעיתים שרב. מערכות אלה דועכות לקראת סוף עונת המעבר.

לפי ההגדרה האסטרונומית, הסתיו מתחיל ביום השוויון, שבו אורך היום שווה לאורך הלילה, ומסתיים ביום ההיפוך שבו היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני הסתיו מתחיל ב-22 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר ולפי דעת פרשנים אחרים, הסתיו מתחיל ב-23 בספטמבר וכלה ב-22 בדצמבר. בחצי הכדור הדרומי הסתיו מתחיל ב-22 במרץ ונגמר ב-21 ביוני. לשם הפשטות, יש מחשיבים כסתיו את החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר בחצי הכדור הצפוני, ואת החודשים מרץ, אפריל ומאי בחצי הדרומי.

המילה "סתיו" היא מילה יחידאית בתנ"ך, שם מופיעה כמילה נרדפת לחורף^[1]. בלשון חז"ל עונת הסתיו נקראת תקופת תשרי. בלוח השנה במגילות קומראן הסתיו נקרא זרע.

הסתיו בישראל

שקע קפריסאי. היורה של 2005/6 (מפת 500 מ"ב + קרקע)

הסתיו הישראלי הוא בעצם עונת מעבר הפכפכה ומאופיינת בשינויים קיצוניים במזג האוויר במרווחים של שעות בודדות. ייתכנו ימים שרביים לצד ימים גשומים מלווים בסופות רעמים. לעומת זאת, ברוב מדינות אירופה הסתיו יציב יותר והוא מעבר טבעי בין הקיץ החמים לחורף המקפיא.

במהלך הסתיו משפיעה על ישראל מערכת שנקראת אפיק ים סוף. זוהי מערכת קשה מאוד לחיזוי אשר עשויה לגרום ליום שרבי כמו גם ליום גשום. בנוסף, יכולים להופיע בסתיו שקעים קפריסאיים ראשוניים אשר גורמים למזג אוויר בעל אופי חורפי. המפה המצורפת היא דוגמה למקרה כזה.

בתרבות ובשירה הסתיו מסמל נוגות עדינה ועצב רומנטי, מאחר שזו התקופה שבהּ מתחיל מזג האוויר להתקדר ולהתקרר, אך ללא הסערות העזות של החורף ולבלוב הצמחייה של אמצע החורף. שעות האור מתקצרות דבר שמשפיע על אנשים רבים במלנכוליה והתכנסות.

ביאליק, בשירו "הקיץ גווע", מתאר את יופיו של הסתיו יחד עם העצב שהוא נושא בהיותו מבשר החורף, עונה קשה ומסוכנת לעניי מזרח אירופה.

בין שירי הסתיו הידועים בעברית ניתן למצוא את "רוח סתיו" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי), "סתיו" (שמשון חלפי/משה וילנסקי), ציפורים נודדות (זה היה עם בוא הסתיו) (יורם טהרלב/אפי נצר), סתיו בחלונות (אמיתי נאמן) ועוד שירים נוספים.

ביהדות חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור וסוכות – חלים בסתיו, דבר המגדיל את חגיגיות העונה והופך אותה לסמל להתחלה חדשה. גם תחילתה של שנת הלימודים בישראל בעונת הסתיו מוסיפה לסמליות זו.

פרח החצב נחשב למבשר בואו של הסתיו בישראל, והחיות המזוהות עם עונה זו הם השבלולים והציפורים הנודדות (הנחליאלי, לדוגמה). פרחי סתיו נוספים הם סתוונית היורה, כרכום חורפי, חלמונית גדולה, נרקיס סתווי ולקראת סוף הסתיו גם נרקיס מצוי. המין הפולש טיונית החולות מגיעה לשיא פריחתה בסוף הקיץ והסתיו.