אירוע משטרתי הוא כל אירוע המצריך פעילות משטרתית. אירועי המשטרה נרשמים ביומן התחנה ומקבלים מספור המאפשר מעקב אחר הטיפול בהם. הגורם המשטרתי המוסמך יקבע את דרך הטיפול באירועים, אם יפתח תיק פלילי או שהאירוע יועבר לגורמים אחרים.

לפי פקודות המטה הארצי של משטרת ישראל - "הטיפול בתלונה ובתיק חקירה" (להלן: פקודות המטא"ר), כל איש משטרה חייב לקבל תלונה על ביצוע עבירה, המופנית אליו, בין אם היא מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית ובין אם אינה מעלה חשד כזה, ואין לו שיקול דעת בשלב זה^[1].

התלונה יכולה להימסר על ידי המתלונן בכתב, בטלפון או בפנייה אישית לתחנת המשטרה או לשוטר (אף מחוץ לתחנת המשטרה)^[2]. עם התפתחות הטכנולוגיה התאפשרה גם הקשת תלונה באופן מקוון באמצעות אתר השירותים והמידע הממשלתי. בהקשר פנייה לתחנת משטרה, אין הכרח להגיש את התלונה בתחנה הסמוכה למקום האירוע בגינו הוגשה התלונה, וניתן להגישה בכל תחנת משטרה.

לאחר הגשת התלונה, הסמכות לגניזה וסגירה של תיק החקירה היא של המשטרה בלבד, ועל כן בקשה של המתלונן "למשוך" את תלונתו לא תתקבל, אם התלונה לא עומדת בתנאים המקובלים לסגירת התיק. עם זאת, זכותו של כל נפגע עבירה שהגיש תלונה במשטרה להיות מעודכן בסטטוס התלונה שלו ובטיפול בה^[3].

לאחר קבלת התלונה, יחליט איש המשטרה, על פי נסיבות המקרה בין שלוש דרכי פעולה אפשריות:^[4]

• טיפול בתלונה במקום.
• הזעקת יחידת המשטרה הרלוונטית, שמתפקידה לטפל בעניין.
• להפנות את מגיש התלונה ליחידת המשטרה, שבשטחה אירע המקרה.

בהתאם לסעיף 95 לחוק סדר הדין הפלילי^[5], חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. במקרים שבהם התלונה מוגשת כנגד המשטרה עצמה, למשל במקרים שבהם אזרח ספג התנהגות לא נאותה מצד שוטר או שהיה עד לעבירה פלילית שביצע גורם משטרתי, הגורמים שיוסמכו לטפל בתלונה ובמידת הצורך לחקור את העניין הם המחלקה לחקירות שוטרים מטעם משרד המשפטים וכן היחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל^[6].

יש להוסיף כי בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר "עניין לציבור"^[7], או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה^[8].

• פקודות המטה הארצי, 14.01.01 - הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
• הגשת תלונה במשטרה באופן מקוון באתר השירותים והמידע הממשלתי.