הנחיות פרקליט המדינה הן הנחיות שמפרסם פרקליט המדינה ומנחות את עובדי פרקליטות המדינה ביישומן של הוראות חוקי מדינת ישראל. ההנחיות באות להוסיף על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ויש לקראן בכפוף להנחיות אלה. פרסומן של ההנחיות החל בתחילת המאה ה-21, והן מתעדכנות בהתמדה, בהתאם לשינויי החוק והפסיקה.

כיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות ההנחיות גם על מדיניות המשטרה. דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.

דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר^[1], שניתנה ב-2013 ובוטלה ב-2016. ההנחיה הפכה את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה^[2], עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו ”האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג”.

על פי אתר האינטרנט של פרקליטות המדינה:

• בתחום הפלילי, הנחיות פרקליט המדינה נועדו להתוות את מדיניות התביעה הכללית ובפרסומן יש כדי לקדם אחידות, שקיפות, ודאות ותקינות מנהלית.
• בתחום האזרחי, הנחיות פרקליט המדינה יסייעו בהתווית מדיניות אחידה בין כלל באי הכוח מטעם המדינה.

דוגמה: ההנחיות בעניין מדיניות העמדה לדין וענישה בעבירה של חדירה לחומר מחשב^[3], מוצגים הנושאים הבאים:

• המסגרת החוקית (סעיף4 לחוק המחשבים).
• פרשנות העבירה, כפי שניתנה בפסיקת בית המשפט העליון.
• דיות ראיות.
• שיקולי העמדה לדין בעבירה זו, ובכלל זה שיקולים לקולא, שבהתקיימם תגבר הנטייה להימנע מהעמדה לדין של חשוד בעבירה.
• היחס בין עבירת חדירה לחומר מחשב לעבירות נוספות.
• עיון בחומר חקירה, הצגתו לבית המשפט וטיפול בתפוסים.
• טיעון לעונש.

• הנחיות פרקליט המדינה, באתר פרקליטות המדינה
• שי ניצן, דבר פרקליט המדינה: הנחיות פרקליט המדינה, באתר פרקליטות המדינה, אוקטובר 2019