לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל והנדסאית בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לתוכנית החלל הסובייטית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במרוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת כושר גופני גבוה וניסיון בצניחה חופשית, שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה אינו עולה על 1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, ויש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך ערנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שהטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.