שיבה (שיר)
שיבה
|
|---|
| מאת רחל המשוררת |
|
סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ו') |
"שִׁיבָה" הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת.
מבנה השיר ותכניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר משולב בחריזה והוא בנוי מפתיח ושלושה בתים.
כפי שנהגה רחל בעוד משיריה, היא פותחת את השיר בציטוט מהתנ"ך. בשיר היא מוצאת לומר כי אף על פי שהלב עושה טעויות רבות, האדם יחזור בתשובה. רחל אומרת שטוב לה כשמצב רוחה נרגע בחושך. הלב מחפש ורוצה להיות רגוע. הלב הוא הפכפך. פעם אחת הוא מקשיב לרעיון ופעם אחרת הוא בוגד. פעם הוא רוצה להמריא ופעם אחרת הוא רוצה ליפול. תחושתה היא כי טוב לה לשהות בחדר אפל, שבו אף אחד לא ישים לב לבכי השקט שלה. בסופו של דבר, היא מבינה כי הלב ההפכפך שלה לא נדיר.
את השם "שִׁיבָה" בחרה רחל משום שלטעמה אחרי שהלב עושה טעות, האדם ישוב למצב הקודם לו. המשוררת בחרה דווקא לקשר את הפסוק ממגילת קהלת כי כמו שהלב הוא הפכפך וחוזר על עצמו, כך גם הרוח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיבה, באתר ויקיטקסט- רחל המשוררת, שיבה, באתר פרויקט בן-יהודה
| שירת רחל | ||
|---|---|---|
| ספיח (1927) | זמר נוגה • אל ארצי • רחל • כאן על פני אדמה • אני • כנרת • הן יצאנו בסך • כוחי הולך ודל • מיכל • פגישה, חצי פגישה • יום בשורה | |
| מנגד (1930) | עקרה • ספר שירי • ואולי לא היו הדברים... • אם צו הגורל... • להקיץ ולדעת • זמר • גן נעול • העברת ידך • לא פעם, בקיץ • פשטתי יד לבקש רחמים • הוי ארצי הורתי • בלילה • שי • אקליפטוס • מנגד • זו הדרך • אני ואתה | |
| נבו (1932) | אביב • רק על עצמי • הנה אקח את מבט עיניך • בגני נטעתיך • על הגורן • עם שחר • חג • מתי • כה ציפיתי ליום והגיע • ליד החלון | |
| טיוטות ותרגומים | חופי ירדן • אל נא תשירי • התזכרי ליל אביב? • שיבה • אל גדר דחויה | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
