סמואל גובאט

לידה	26 בינואר 1799 קרמין (אנ'), הרפובליקה הצרפתית הראשונה
פטירה	11 במאי 1879 (בגיל 80) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מדינה	שווייץ
מקום קבורה	בית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון
תפקיד	הבישוף האנגליקני בירושלים (1846–1879)
השקפה דתית	אנגליקניזם
בן או בת זוג	מריה גובאט

הבישוף סמואל גובאט (בגרמנית: Samuel Gobat;‏ 26 בינואר 1799 – 11 במאי 1879) היה כומר ומיסיונר פרוטסטנטי שווייצרי, אשר שימש כבישוף הפרוטסטנטי השני של ירושלים.

סמואל גובאט נולד בעיר ברן שבשווייץ. בין השנים 1823–1826 שמש גובאט במסיון בעיר בזל. לאחר תקופה זאת נסע ללונדון ופריז ורכש ידע בשפה הערבית ובשפת הגעז.

מצויד בידיעותיו שפת הגעז יצא בשליחות מיסיונרית לאתיופיה. בין השנים 1830–1835 ערך שני מסעות לאתיופיה. הראשון בין השנים 1830–1832 והשני בין השנים 1835–1836. בסך הכול שהה כשלוש שנים באתיופיה. גובאט נאלץ לעזוב את אתיופיה בגלל מחלות קשות שתקפו אותו בארץ זאת. את שנותיו אלו הנציח בספר המתאר את הקורות אותו בשליחותו שם. לאחר חזרתו מאתיופיה שהה מספר שנים באי מלטה, שם הוא השתתף בהכנת תרגום של התנ"ך לשפה הערבית.

בשנת 1846 מונה גובאט לבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים. מינוי זה היה פרי פשרה בין גרמניה לאנגליה בדבר זהותו של הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים. הממשלות של אנגליה וגרמניה אמנם החליטו על הקמת כנסייה פרוטסטנטית משותפת לאנגליקנים וללותרנים בירושלים הייתה מחלוקת בדבר זהותו של מי שיעמוד בראשות כנסייה זאת. הגרמנים היו מעוניינים בבישוף גרמני והאנגלים היו מעוניינים בבישוף אנגלי. כפשרה הוחלט על מינוי של גובאט שמוצאו השווייצרי הפך אותו למועמד מוסכם על שני הצדדים.

גובאט שמש כבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים במשך למעלה משלושים שנה. במשך תקופה זאת הוא פעל לביסוסה של הכנסייה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ואף בעבר הירדן, לשם ערך מסעות להפצת האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית.

בשונה מקודמו בתפקיד, הבישוף מיכאל שלמה אלכסנדר, פעילותו המיסיונרית של גובאט התמקדה במאמיני הכנסיות המזרחיות והקתוליות בארץ ישראל. קודמו, הבישוף אלכסנדר, שהיה יהודי מומר התמקד בהפצת הנצרות הפרוטסטנטית בקרב היהודים. גובאט לא התנגד לקבלת יהודים מומרים לכנסייה אך השתדל לקבל רק מומרים 'לשם שמיים' ולא כאלו שפנו לנצרות מסיבות חומריות וכדומה. כחלק מפועלו המיסיונרי, גובאט גם הקים בארץ ישראל בתי ספר רבים שלימדו קרוא וכתוב בקרב תושבי הארץ, נוצרים ואף מוסלמים. בין המוסדות הללו היה בית ספר תיכון לנערים על הר ציון. מוסד זה כונה על שמו - בית הספר גובאט ופעל במשך שנים ארוכות לאחר מותו. בין כתליו למדו יחדיו נוצרים, מוסלמים ואף מעט תלמידים יהודים.

גובאט נקבר בבית הקברות הצמוד למוסד החינוכי שהקים בהר ציון. בשנת 1884 יצא לאור בבזל ספר הסוקר את תולדות חייו. בספר זה נעשה שימוש ניכר בחומרים אוטוביוגרפים. הספר תורגם גם לשפה האנגלית.

מדיה וקבצים בנושא סמואל גובאט בוויקישיתוף

• סמואל גובאט - ביוגרפיה(הקישור אינו פעיל) באתר הכנסייה האנגליקנית בירושלים (באנגלית)

היציאה מן החומות
היציאה הנוצרית מהחומות	בית הספר התיכון של הבישוף סמואל גובאט בהר ציון (1850) • החווה החקלאית כרם אברהם ובית הקיץ של ג'יימס פין (1850) • מגרש הרוסים (1860)
היציאה היהודית מהחומות	משכנות שאננים (1860) • מחנה ישראל (1865) • נחלת שבעה (1869) • בית דוד (1873) • מאה שערים (1874)