מחנה ישראל
 | |
| רחוב המערבים בלב השכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
 ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| מייסדים | הרב דוד בן שמעון (הצוף דב"ש) |
| קואורדינטות | 31°46′36″N 35°13′17″E / 31.7766°N 35.2215°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מחנה ישראל  מיקומה של מחנה ישראל על פי מפת שיק | |
  | |
שכונת מחנה ישראל היא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים (אחרי משכנות שאננים) והראשונה שהוקמה על ידי תושבי העיר העתיקה עבור עצמם, בתהליך שכונה "היציאה מן החומות". מחנה ישראל נבנתה על ידי קבוצת יהודים יוצאי צפון אפריקה (מערבים, מוגרבים), ומאוחר יותר עברו לפעול בה גם מוסדות ועד העדה המערבית בירושלים.
הרקע להקמת השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-19 גדלה עדת המערביים באופן משמעותי, עד כי הפכה לכ-25% מכלל אוכלוסיית היהודים הספרדיים בירושלים. גידולה המהיר של העדה הביא להפרדתה לבסוף מן הספרדים וארגונה מחדש תחת הנהגתו של הרב דוד בן שמעון (המכונה רדב"ש, או 'צוף דב"ש' על שם ספרו). הלה עלה ב-1854 לירושלים ממרוקו עם קהל תלמידים גדול, וב-1860 הגיע להסכם ("פשר") עם הנהגת כולל הספרדים, בו הוחלט בין היתר על זכות העדה המערבית לשלוח שד"רים משלה לחו"ל ולנהל את קופתה באופן נפרד מהספרדים. הסכם זה איפשר לרדב"ש ליזום באופן עצמאי את הקמתה של שכונה נפרדת לבני קהילתו מחוץ לחומה.
בניית השכונה ומאפייניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכספי תרומות שהגיעו מיהודי צפון אפריקה, רכש הרדב"ש בשנת 1865 חלקת אדמה ליד בריכת ממילא באזור שסבל מהצפות בעונת הגשמים. המיקום הלא-אטרקטיבי נבע משיקולים כלכליים: קופת העדה המדולדלת לא איפשרה רכישת קרקע טובה יותר בקרבת ירושלים. בלב השכונה הוקם בית כנסת שנקרא "צוף דב"ש" על שם ספרו של הרדב"ש. בית כנסת זה היווה המשך לבית כנסת בעל שם זהה ברחוב מעלה חלדייה בגבול הרובע היהודי והרובע המוסלמי בירושלים.
מספר היושבים בשכונה היה מועט (כ-30 בתי אב בסוף המאה ה-19) והיא נבנתה לאט בגלל מצבה הכלכלי הרעוע של העדה. השכונה נבנתה סביב חצר מרכזית ובה בור מים. בשכונה היו, כנראה, שערים שננעלו בלילות. משבר חברתי בקהילה לאחר מות הרב ומאבקים על ירושה פגעו בשכונה. היא נעזבה מספר פעמים ונתיישבה מחדש גם במאה ה-20.
מוסדות בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה
- המפעל (מרכז אמנות) השוכן בבית סראפים-לורנצו
- בית מקום לשירה ובית הספר הגבוה לאמנויות המילה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ברנאי, העדה המערבית בירושלים 1918-1830, עבודה לתואר מוסמך, תשל"א, האוניברסיטה העברית ירושלים
- יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה, כרך ב, תשל"ט, יד יצחק בן-צבי, ירושלים
- עוזיאל חזן, "שכונת מחנה ישראל, השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים שהוקמה ביוזמת יחידים", הוצאת המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה, תשס"א - 2001
- עוזיאל חזן, זה לא אותו הבית, רומן תיעודי היסטורי, הוצאת ביתן, 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המערבים - ראשוני הירושלמים בבניית שכונה מחוץ לחומה, רות קרק, כתב עת "פעמים"
- מחנה ישראל - שכונה חלוצית (הקישור אינו פעיל), רות קרק, טבע וארץ, מאי 1987
- מחנה ישראל - שכונת המוגרבים(הקישור אינו פעיל), איציק שוויקי, באתר המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
- רגע לפני הסוף • השכונות שמחוץ לחומה • סיור שני, אתר בחדרי חרדים
- ניר חסון, חלקת אלוהים קטנה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
מחנה ישראל (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
| היציאה מן החומות | ||
|---|---|---|
| היציאה הנוצרית מהחומות | בית הספר התיכון של הבישוף סמואל גובאט בהר ציון (1850) • החווה החקלאית כרם אברהם ובית הקיץ של ג'יימס פין (1850) • מגרש הרוסים (1860) |  |
| היציאה היהודית מהחומות | משכנות שאננים (1860) • מחנה ישראל (1865) • נחלת שבעה (1869) • בית דוד (1873) • מאה שערים (1874) | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
