מצוקה היא מונח מתחום הפסיכולוגיה אשר מתאר מצב בו יצורים חיים נתונים במחסור, בסבל הגורם לדחק - מצב לחץ. בני אדם נתונים למצוקה במצבי חיים שונים. למשל, במצבים מסכני חיים כמו מלחמה, אלימות, רעב, תחושת איבוד במרחב. המצוקה כוללת הן מצוקה חומרית והן מצוקה חברתית, והיא יכולה להתקיים בתחומי חיים רבים. קיימת הבחנה בין סוגים שונים של מצוקה, שנקבעה לפי מספר מדדים מקובלים: עומק המצוקה, תפיסת המצוקה ומורכבות המצוקה. מצוקה יכולה להתבטא בתופעות שונות,כגון אינטראקציה חברתית לא הולמת (למשל, תוקפנות, פסיביות או נסיגה). מצוקה היא היפוכה של "יוסטרס", מתח חיובי שמניע אנשים.

ניתן לסווג מצוקה על רצף של חומרת או עומק המצוקה. להלן הרצף:

• מצוקה מוחלטת – מצב של חוסר קיומי ממשי והיעדר מינימום לקיום.
• מצוקה נורמטיבית – מצב של חוסר ביחס לנורמה הקיימת.
• מצוקה יחסית – מצב של חוסר משאבים ביחס לרוב החברה (מוגדר בהתאם למצב של קבוצות אחרות בחברה).

סיווג המצוקה לפי תפיסתה מתחלק לשני סוגים:

• מצוקה אובייקטיבית – מוגדרת ומאופיינת על ידי אנשי מקצוע ומומחים, או נקבעת בידי החברה והיא ניתנת לאפיון ומדידה.
• מצוקה סובייקטיבית – מצוקה שבני אדם מבטאים או מרגישים אותה. מבוססת על רגשות, תחושות ודעות של בני האדם או של קבוצות.

קיימות שתי התייחסויות למורכבות המצוקה:

• מצוקה חד־ממדית - חוסר סיפוק של צרכים בתחום או מימד אחד. למשל מצב של מצוקה חינוכית או בריאותית אצל ילדים, שאינה מלווה במצוקה כלכלית או רגשית.
• מצוקה רב ממדית – מצוקה הקושרת ביחד מצוקה חומרית וחברתית (יכולה לכלול את תחומי החינוך, הבריאות, השיכון ועוד).^[1]

בשונה ממבוגרים, ילדים בגיל הרך מתקשים לבטא את מצוקותיהם באופן מילולי. לא תמיד הם יודעים לפענח סיטואציות, וחסר להם ניסיון חיים שמאפשר קבלת החלטות ונקיטת פעולות העוזרות להיחלץ ממצוקה. כאשר המבוגרים נמצאים במצוקה, היא לעיתים אינה מאפשרת להם להיות זמינים לצורכי הילדים כדי להרגיעם ולטפל בהם. ישנה חשיבות רבה לאיתור ילדים המסמנים על מצוקה או על קושי במצבי לחץ, על מנת לעזור ולתכנן התערבויות שיבטיחו טיפול וחזרה לאיזון. בכל מצב שבו ילד מסוים נראה במצוקה והתנהגותו נראית בלתי שגרתית, חשוב שהצוות החינוכי יתערב, ינסה לפענח או לאתר את מקורות מצוקתו, ולחפש דרכים לעזור לו.

• מצבי רוח משתנים
• בכי חוזר ונשנה
• התפרצויות זעם או הסתגרות
• הפרעות סביב שינה ואכילה
• אמירות שמבטאות חוסר תקווה
• והכי חשוב: התנהגות שאינה שגרתית לאורך זמן ובתדירות גבוהה

חוקרים בתחומי מצוקה ומצבי לחץ מדגישים את הצורך בהתערבות טיפולית לשם הקטנת נזקים צפויים מן המצוקה. ההתערבות צריכה להיעשות תוך התאמה לגיל הילד, להבנתו וצרכיו המשתנים. בגיל הרך, ההתערבות צריכה לכלול את המבוגרים המשמעותיים בסביבת הילד.^[2]

• מצוקה (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית