מנדל זינגר
מנדל זינגר (י"ב בתמוז תר"ן, 30 ביוני 1890 – 10 בספטמבר 1976) היה עיתונאי, סופר, ופעיל פוליטי במפלגות הציונות הסוציאליסטית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זינגר נולד ב-1890 בעיירה ברודי שבגליציה, בנם של יעקב מרדכי וחנה פייגה לבית נוימן. הוא קיבל חינוך כללי ותורני, הצטרף ב-1907 למפלגת פועלי ציון, וב-1909 עלה לארץ ישראל. זינגר התגורר בירושלים ולמד בסמינר למורים של חברת עזרה. כעבור שנתיים, אחרי שחלה בקדחת, חזר לאירופה, וב-1914 עבר לווינה, שם המשיך בפעילות פוליטית, ועסק בעיתונאות ובהוצאה לאור.
זינגר נעצר עם עליית השלטון האוסטרופשיסטי ב-1934, ואחרי שחרורו עלה לארץ ישראל בשנית והשתקע בחיפה. הוא המשיך את פעילותו הפוליטית במפא"י ובהסתדרות. ב-1944 פרש ממפא"י במסגרת סיעה ב', והיה פעיל בתנועה לאחדות העבודה ובהמשך במפ"ם. ב-1952 נמנה זינגר עם ראשי מפלגת הפועלים לאחדות העבודה שהקימו פורשי מפ"ם בהנהגת חברי הכנסת דוד ליבשיץ וחנה למדן, ונשא את נאום הפתיחה בכנס היסוד שלה.[1] בינואר 1954 חזר עם שאר אנשי המפלגה למפא"י.[2]
מ-1935 ועד פרישתו לגמלאות ב-1955 היה זינגר כתב העיתון "דבר" בחיפה. הוא היה יושב ראש אגודת העיתונאים בחיפה והצפון, ואחרי פרישתו נבחר לנשיא כבוד שלה.
זינגר היה סופר פורה. אחדים מספריו עוסקים בפרשיות שהיה מעורב בהן, ומשלבים זיכרונות אישיים עם מחקר היסטורי.
זינגר נפטר בשנת 1976. על שמו רחוב בחיפה.[3]
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו הראשונה של זינגר הייתה טונקה לבית הירש. היא נפטרה ב-1949.[4] בנם הוא חוקר הספורט ד"ר אוריאל זמרי. אשתו השנייה הייתה מרים (מניה) לבית וילנר.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פון מיין היימלאנד :זכרונות און בילדער פון ארץ-ישראל (1919)
- שלום עליכם: א סקיצע פון זיין לעבען און שאפען
- יעקב דינעזאן: א סקיצע פון זיין לעבען און שאפען (1920 או 1921)
- לאן מועדות פני רוסיה הסובייטית (1939)
- לזכר חללי יערות הכרמל (1939)
- בין מלחמה ושלום, מחשבות ומעשים בימים טרופים (1941)
- פליטי הטרף הנאצי מספרים (1943)
- כרת רוחני על היהודים בברית המועצות (1950)
- 215 יום ששינו פני מולדתנו (1951)
- על האהבה, לקט שירי עם (1952)
- בראשית הציונות הסוציאליסטית (1958)
- היתה עיירה... ספר-זיכרון לקהילות ברסטצ'קה, ברמליה והסביבה
- עם יוסף חיים ברנר לארץ ישראל לפני ששים שנה (1969)
- שלמה קפלנסקי - חייו ופעלו (1971)
- ההומאניסט יוסף פופר-לינקיאוס (1972)
- פנחס דשבסקי - פרק מגבורת ישראל בגולה (1973)
- ארבעה פרקי לקח מתולדות תנועת הפועלים באוסטריה (1975)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'זינגר, מנחם־מנדל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 218–219. (הספר בקטלוג ULI)
- דב סדן, אבני זיכרון (תל אביב תשי"ד) עמ' 50 - 67
- מנדל זינגר 1890–1976: ציוני דרך בחייו של לוחם למען ציון והפועל העברי; הביא לדפוס בנו אוריאל זמרי, חיפה: הוצאת המשפחה, 1977. (דברים לזכרו ורשימת כתביו)
- שלמה רזניק, 'מנדל זינגר, מאחרוני המוהיקנים', כרמלית: שנתון ספרותי כא–כב (תשל"ז–תשל"ח), 309–312.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של מנדל זינגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של מנדל זינגר באתר רמב"י
- דוד תדהר (עורך), "מנדל זינגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5663
- דב סדן, לכבודו של מנדל זינגר, דבר, 28 בינואר 1966
- צבי רותם, חום לב ודבקות בעקרונות - פ"ה שנה למנדל זינגר, דבר, 20 ביוני 1975
- מת מנדל זינגר, דבר, 12 בספטמבר 1976
- ג. קרסל, נושא דגלה של הציונות הסוציאליסטית, דבר, 3 בנובמבר 1976
- מנדל זינגר, דף שער בספרייה הלאומית
- מנדל זינגר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כנס היסוד של "מפלגת פועלים לאחדות העבודה", דבר, 22 ביוני 1952
- ^ חוסלה מפלגת הנפל של לבשיץ-למדן, חרות, 10 בינואר 1954
- ^ אמציה פלד, רחוב מנדל זינגר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- ^ טונקה זינגר, על המשמר, 29 בספטמבר 1949
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
