הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין. מחבר סדרת הספרים מגדים חדשים וספרים נוספים.

נולד בטומשוב לובלסקי למשפחת רבנים פולנית. אביו היה הרב שמואל הכהן זינגר שכיהן כמורה הוראה בעיר, והיה נכד לשושלת רבנים ופוסקי הלכה בפולין שהיו חסידים בדורות האחרונים. האב עצמו נהג לנסוע כחסיד לרבי ישראל פרידמן מרוז'ין, לרבי שר שלום רוקח מבעלזא ולרבי חיים הלברשטאם מצאנז. אמו, טעמא בלומא, כונתה טעמעריל (או: תמר'ל) הייתה בת למשפחה מיוחסת לרב מרדכי מארדוש, לש"ך, לרבי נתן נטע שפירא מקרקוב ולרמ"א. היא הייתה סוחרת ביהלומים ונודעה בצדקותה, שמה התפרסם כמי שנהגה ללבוש טלית קטן כמנהג הגברים, ושזכתה לקרבתו של הרבי מבעלז ששמר עבורה מקום ליד שולחנו.

הוא היה טיפוס מסתגר, ושקע בלימודיו בצורה קיצונית. הוא סירב ללמוד פולנית ורוסית למרות שהיה זה תנאי הכרחי להשגת משרת רבנות בעיר גדולה באימפריה הרוסית. עוד בצעירותו חיבר פירוש בשם "רצוף אהבה" על סידור התפילה. בשל בורותו המוחלטת בכל הקשור לענייני העולם, נישא באיחור יחסי, לבת שבע זילברמן, בתו של הרב יעקב מרדכי זילברמן רבה של בילגוריי שהיה אף הוא טיפוס מסתגר ולכן הסכים לשידוך. הרב זילברמן היה חסיד אדוק בחסידות פחות מחתנו, ועל אף שגם הוא נהג לנסוע לרבי מטוריסק, נתפס בעיני משפחתו כ"מתנגד".

בשנת 1896 התמנה כרב בעיירה לאונצ'ין (אנ') הסמוכה לוורשה, וחיבר שם את סדרת ספריו "מגדים חדשים" על מסכתות" ברכות, פסחים, ביצה, קידושין ועבודה זרה. וספרים נוספים בשם: "צדקת רש"י" העוסק ביישוב תמיהות המהרש"א והמהר"ם על פירוש רש"י לתלמוד, ו"צדקת חכמים" העוסק ביישוב דברי הרי"ף והר"ן. כל ספריו למעט אחד לא נדפסו.

לאחר הקמת הישיבה בראדזימין בידי האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן, התמנה לכהן כראש הישיבה ושימש גם כסופרו האישי של האדמו"ר. מתלמידיו בתקופה זו: הסופר שמחה פטרושקא.

בשנת ה'תר"ע, 1910, עבר עם משפחתו לוורשה, המשפחה התגוררה ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה 10 (פול') באזור היהודי של ורשה, והרב זינגר שכבר קודם לכן הוכר כבורר מבוקש בשל בקיאותו וחריפותו, פתח בית דין בביתו, שבו היה משיב גם לשאלות כלליות בהלכה. בית דין ביתי זה מתואר בהרחבה בספר "בית הדין של אבא" (מיַין טאַטנס בית־דין־שטוב), שכתב בנו.

מלבד כתיבת ספריו עסק גם בההדרת ספרות תורנית אחרת, בשיתוף עם מוכר הספרים הוורשאי ר' משה ליפשיץ, היה המביא לבית הדפוס של הספר "נוטריקון", שאותו העתיק מכתב ידו של המחבר, הרב יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים".

לאחר פטירת חמיו במהלך מלחמת העולם הראשונה בלובלין, עבר הרב זינגר עם משפחתו להתגורר בבילגוריי. לפני 1926 עבר לכהן כרבה של העיירה דזיקוב ישן (אנ'). הוא חיבר בעיירה את ספרו "אבני זיכרון" על מסכת ברכות שכנראה לא נדפס^[1]. הרב זינגר נפטר בדזיקוב ישן, כנראה בשנת 1942, ונקבר בה.

שלושה מילדיו נטשו את אורח החיים הדתי בזה אחר זה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ונעשו סופרי יידיש מפורסמים: הינדה אסתר זינגר קרֶייטמן, ישראל יהושע זינגר וחתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר (שכלל את שמה של אמו בת-שבע בשם משפחתו). הרב זינגר תלה את התפקרותם של ילדיו בחמיו ה"מתנגד" ובדעות שהנחיל לבתו. בנו הצעיר הרב משה זינגר המשיך בדרכו בלימודי הרבנות וכיהן כמו"צ בעיירה דזיקוב ישן, הוא ואמו בת-שבע זינגר נמלטו לאחר פטירת אבי המשפחה מזרחה לשטחי רוסיה, ושניהם נפטרו בשנת 1943 במחוז ז'אמבול, שבקזחסטן הסובייטית.

• זלמן רייזען, ‏זינגער ישראל יהושע, בתוך: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך א, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ט 1928, עמודות 1084–1085, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
• מאיר וונדר, "ר' פנחס מנחם מנדל ב"ר שמואל הכהן זינגר", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ב, ירושלים תשמ"ב, עמ' 1005–1006.
• ישראל יהושע זינגר, פון א וועלט וואס איז נישטא מער ["על עולם שאיננו עוד"], ניו יורק, 1946 (ביידיש)
• יצחק בשביס-זינגר, בית הדין של אבא; מיידיש: בלהה רובינשטיין, בני ברק: ספרית פועלים, תשע"א 2011.

• הרב ר' פינחס מנחם הכהן זינגער, בתוך פנת יקרת: זכרון לק"ק טומאשוב־דלובלין, עמ' 129–130, באתר אוצר החכמה

מכתביו

• מגדים חדשים - עבודה זרה, פיעטרקוב, תר"ע, באתר היברובוקס (בראש הספר פירוט ייחוסו של המחבר)
• רבי יוסף תאומים, נטריקן, מהדורת רפ"מ זינגר ור"מ ליפשיץ, בילגוריי תר"ע, באתר היברובוקס