יהושע שרבני
 | |
| לידה | בגדאד, עיראק |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1972 י"א בטבת ה'תשל"ג ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | בגדאד בעיראק, ירושלים בישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1972 |
| השתייכות | חרדים ספרדיים |
| תחומי עיסוק | רבנות וקבלה |
| רבותיו | הרב אלישע דנגור, הרב שמעון אגסי והרב יוסף חיים |
| בת זוג | הדסה מסעודה |
| צאצאים | רבי דוד שרבני, הרב יהודה מועלם, אודי שרבני, רבקה ורדי ועוד. |
  | |
הרב יהושע שהרבני[1] (לא ידוע – 16 בדצמבר 1972) היה מקובל ורב שכונת בקעה שבירושלים[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבגדאד שבעיראק ליצחק ולעזיזה שהרבני.[3] למד במדרש תלמוד תורה ובמדרש בית זלכה, ובהמשך אצל הרב שמעון אגסי והרב יוסף חיים, בעל הבן איש חי, אליו היה מקורב מאד, בישיבה היה מכונה "עיילא בלא בר" מפני שהיה יכול להיכנס לחדרו של רבי יוסף חיים בלי ליטול רשות.[4]
רבו הבן איש חי לקחו למלמד לנכדו רבי דוד חיים.
בבגדאד נישא למסעודה, לאחר פטירתה נישא לצ'חלה ואחריה לכתון, מכל אחת מהן נולדו לו מספר ילדים.
בסביבות שנת ה'תרנ"ו[5] עלה לארץ ישראל והשתכן בירושלים, שם נמנה עם מייסדי ולומדי ישיבת בית המדרש "שושנים לדוד" בשכונת הבוכרים[2].
לאחר מאורעות תרפ"ט עבר להנהיג את הקהילה הספרדי בחברון לכחמש שנים.
בשנת ה'תש"ב התחיל ללמד בישיבת שושנים לדוד שיעורים יומיים בגמרא לכעשרים תלמידים[5]. בשנת ה'תשט"ו עם הקמת ישיבת פורת יוסף הוקמה בה ישיבת מקובלים בשם עוז והדר והוא שימש כנשיאה.
במשך תקופה עסק לפרנסתו בהגהת ספרי תורה וקיבל על כך הסכמות מרבי יוסף חיים זוננפלד רבי דוד פאפו ועוד.[6]
את גדולתו הרוחנית יחס לכך שרבו הבן איש חי שלחו להודו להתחקות אחר קהילת בני ישראל והזדמן לו ניסיון עם אישה שם שהגדירו "ממש כיוסף הצדיק" והוא הצליח לעמוד בו[7].
את תורת הקבלה למד לצד הרב סלמאן אליהו, וסייע בהוצאת ספרו "כרם שלמה" על ידי השלמת הקטעים החסרים בכתבי היד מזכרונו. נהג לצום משבת לשבת.[8] למד חברותא עם הרב יעקב חיים סופר והוא שכנעו לפרסם את ספרו בצורה של חיבור על שולחן ערוך ולא כקונטרס נפרד מה שהביא לתפוצה הגדולה של הספר[9].
הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 1972 (י"א בטבת ה'תשל"ג) ונקבר בהר הזיתים. על פי מקורות היה לפחות בן מאה[10].
שמו הונצח בקריאת רחוב על שמו בשכונת רמת שלמה שבירושלים.
חיבר שיטה על מסכת ביצה וכן חיבור על פסקי הרא"ש - חיבורים אלו אבדו.
מבניו: הרב דוד, רבה של קולומביה; רבי יצחק שימש כדיין; רבי שאול, שימש כדיין לצד הרב עזרא עטיה בבית הדין הספרדי בירושלים ולצד רבי ראובן כץ בפתח תקווה; הרב יוסף חיים מייסד ישיבת המקובלים אמת ושלום, הרב שלמה, היה מלמד בישיבת פורת יוסף[11].
בין נכדיו: הרב יהודה מועלם, הרב ראובן שרבני, הדסה מסעודה, שנישאה לרב בן-ציון אבא-שאול וקלרה שנישאה לרב שבתי אטון, רבקה ורדי היא נינתו. והסופר והמשורר אודי שרבני.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק ישראל שרבאני, גבורות יהושע, ירושלים תשפ"ג.
- משה שבת, ישיבות בגדאד, ירושלים, תולדות רבני בבל וישיבותיה, (חלק א עמ' 358–366)
- שלום מאיר ולך, רבנו האור לציון חלק א, ירושלים תשע"ב, עמודים 179-217.
- אביאל חיים חורי, לא ימוש מתוך האוהל - מאמר מקיף על דמותו של הרב יהושע שרבאני, עם נכדו הרב יצחק שרבאני. תור הזהב גיליון 68 תשע"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המקובל יהושע שהרבני, באתר MyTzadik
- יהושע משה, קץ הימין, ירושלים תשכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- בשערי ציון, הצופה, 31 בינואר 1941
- רבי יהושע שרבאני באנציקלופדיה ארזי הלבנון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לעיתים שרבני או שרבאני
- ^ 1 2 רחוב הרב יהושע שהרבני, באתר עיריית ירושלים
- ^ שנת לידתו לא ברורה, משמשו יצחק כהן אמר תרכ"ג, בנו שלמה אמר תרל"ה, בנו יוסף אמר תרי"ו, ראו: יצחק ישראל שרבאני, גבורות יהושע, ירושלים תשפ"ג, עמ' 15-16
- ^ יצחק ישראל שרבאני, גבורות יהושע, ירושלים תשפ"ג, עמ' 39
- ^ 1 2 משה ש' שבת, ישיבות בגדאד, א', תשע"ו, עמ' 358
- ^ יצחק ישראל שרבאני, גבורות יהושע, ירושלים תשפ"ג, עמ' 107
- ^ הרב ראובן שרבאני, דרש בחכמה, עמוד יג
- ^ יצחק ישראל שרבאני, גבורות יהושע, ירושלים תשפ"ג, עמ' 39
- ^ ישיבות בגדאד, עמוד 368, הערה 109
- ^ ישיבות בגדאד, עמוד 363; דרש בחכמה, עמוד עב
- ^ על בניו ראה עוד בספר רבנו האור לציון תחילת חלק א
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
