גנגליון

גנגליון שגודל באופן מלאכותי מעובר תרנגולת. ניתן לראות את האקסונים הגדלים מהגנגליון החוצה
שיוך	מערכת ביולוגית, segment of neural tree organ, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	אנציקלופדיה של אוטו
מזהים
לטינית (TA98)	ganglios
טרמינולוגיה אנטומיקה	A14.2.00.002
FMA	5884
מזהה MeSH	D005724

גַּנְגְּלִיּוֹן (TA:‏ Ganglion; וברבים גנגליה. בעברית: מַעֲצָב) הוא צביר תאי עצב המשמש כתחנת ביניים בין האקסון של העצב המגיע מהמוח או מחוט השדרה ובין תא עצב נוסף שישלח אקסון לאיבר המטרה.

המונח גנגליון משמש בעיקר לתיאור צבירים של תאי עצב במערכת העצבים ההיקפית, זאת לעומת גרעינים הנמצאים במערכת העצבים המרכזית. דוגמה חריגה היא גרעיני הבסיס במוח, הידועים בשמם הלועזי Basal ganglia. עם זאת, שמם הרשמי לפי הטרמינולוגיה אנטומיקה הוא Basal nuclei.

גנגליה מורכבים מגופי תאי עצב וממבני דנדריטים (המכונים גם כניסונים) הקשורים זה לזה. פעמים רבות הם מתקשרים לגנגליה נוספים ויוצרים רשת מורכבת אף יותר המכונה פלקסוס.

חשיבותו העיקרית של הגנגליון היא בפיזור אות מרוכז כך שיגיע לאקסונים רבים, שיפיצו אותו הלאה לאיבר המטרה. הנוירון נקרא קדם-גנגליוני (preganglionic neuron) לפני הגנגליון-מגיע מהמוח או מעמוד השדרה, ובתר-גנגליוני (postganglionic neuron) - אחריו. נוירון בתר-גנגליוני יעצבב בלוטות, שרירים חלקים ואת שריר הלב.

בכמה מיני דינוזאורים נמצאו גנגליה כה גדולים ביחס למוח שבראשם, עד שכמעט ניתן לומר כי הם היו בעלי שני מוחות.

אצל החרקים מפוזרים כמה מצבורי גנגליון לאורך הגוף המתפקדים כמערכת מבוזרת. גנגליון במוח אחראי בעיקר על תפיסת העולם סביבו כגון ראייה וריח אך גם חרקים שאיבדו את ראשם מסוגלים לתפקד ואפילו לעוף בעזרת גנגליון מקומיים שממשיכים להפעיל את הגוף.

• גנגליון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)