מערכת העצבים ההיקפית

שיוך	מערכת העצבים
מזהים
לטינית (TA98)	systema nervosum periphericum
טרמינולוגיה אנטומיקה	A14.2.00.001
TA2 (2019)	6129
FMA	9093
קוד MeSH	A08.800
מזהה MeSH	D017933
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0206417

מערכת העצבים ההיקפית (TA: Pars peripherica; Systema nervosum periphericum) היא כינוי לחלקים של מערכת העצבים בבעלי-חוליות אשר ממוקמים מחוץ למערכת העצבים המרכזית ותפקידם לקשר אותה עם הגפיים ואיברי הגוף^[1].

מערכת העצבים ההיקפית מתפשטת מחוט השדרה ומהמוח בצורת עצבים רבים. היא מקשרת בין מערכת העצבים המרכזית לבין העולם החיצון, מספקת לה מידע מקולטני החישה ומעבירה הוראות מהמוח לאיברי הגוף ולשרירים^[1].

מערכת העצבים ההיקפית מורכבת משתי קבוצות של סיבי עצב^[1]. מרבית העצבים שייכים למערכת העצבים הסומטית האחראית על פעולות רצוניות וחלקם שייכים למערכת העצבים האוטונומית המווסתת את פעילותם של האיברים הפנימיים.

מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי תתי קבוצות: המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית.

בנסיבות רגילות נמצאות שתי המערכות האלה – הסימפתטית והפאראסימפתטית – באיזון ללא כל מאמץ מודע, כשהן משיגות הומיאוסטזיס. את המצב הזה משמרת פעולה החזרית שמקורה במבנים הפנימיים של בסיס המוח – ההיפותלמוס והמוח המוארך. במרכזי המוח האלה פוקדים החזרים על תגובות פנימיות לצורך תפקוד מרבי. אם משהו מתרחש ומשנה את התאים – הפנימיים או החיצוניים – מבנים אלה מכווננים אוטומטית את הרמות המטבוליות כדי לשמור על יציבות.

ערך מורחב – מערכת העצבים הסומטית

מערכת העצבים הסומטית, המכונה גם המערכת הרצונית, מסדירה את הפעילות של שרירי השלד של הגוף^[1]. היא מעבירה מסרים אל המוח ומהמוח לשאר חלקי הגוף, על ידי מערכת שפועלת בעצבים הסנסורים מעבירים מידע על גירויים דרך אברי חישה אל מערכת העצבים המרכזית.

המערכת הזאת מיידעת אותנו לגבי גירויים חיצוניים כמו: טמפרטורה, כאב ולחץ מסוים. עצבים מוטוריים נושאים מסרים או אימפולסים שמגיעים ממערכת העצבים המרכזית אל השרירים, שם הם יוצרים פעילות.

ערך מורחב – מערכת העצבים האוטונומית

המערכת האוטונומית מווסתת תהליכי חיים חיוניים^[1] ושולטת על תפקודם הרציף של כלל האיברים הפנימיים בגוף. בניגוד למערכת הסומטית, המערכת האוטונומית אחראית על התהליכים האוטומטיים והלא מודעים בגוף, דוגמת שינוי פעימות הלב והפרשת הבלוטות.

מערכת זו מתמודדת עם שני צרכים הישרדותיים של האורגניזם: תחזוקת הגוף והתמודדות עם איום חיצוני^[1]. בהתאם לכך, היא מתחלקת לשתי תת-מערכות:

• המערכת הסימפתטית – מערכת זו פועלת בעיקר במצבי מתח, חירום ולחץ, במטרה להכין את הגוף מיידית לתגובת הילחם או ברח.
• המערכת הפאראסימפתטית – מערכת זו פועלת להרגעת הגוף ולשמירתו במצב מנוחה.

• עצבים קרניאלים

• קרול הווארד, המסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000.