טיל מרובה ראשי נפץ או MIRV (ראשי תיבות באנגלית של: Multiple Independently targetable Reentry Vehicle) הוא טיל בליסטי בין-יבשתי הכולל מספר גופי חדירה שכל אחד מהם נושא ראש קרבי עצמאי. מופע מרודד של הטיל, כאשר כל גופי החדירה פוגעים סביב אותה נקודה על הקרקע ואינם בעלי יכולת ניהוג עצמאית, מכונה לפעמים MRV, בדומה לחימוש מצררי רגיל. המערכת מותקנת על טילים בין-יבשתיים, והופכת טיל בודד לטיל המסוגל לפגוע בכמה מקומות בו-זמנית, או כמה פגיעות במקום אחד.

לפי מקורות שונים, היו תוכניות פיתוח שכללו מתן יכולת תמרון לכל גוף חודר בנפרד. הרעיון מאחורי פיתוחים אלו הוא לסכל מערכות של טיל נגד טילים באמצעות "תמרוני התחמקות" של הגוף החודר^[1].

המטרות הצבאיות של המערכת: גורמת יותר נזק יחסית לטיל שיש לו גוף חודר יחיד. בנוסף, כמה ראשי קרב גרעיניים קטנים הם נשק יעיל יותר מראש קרבי, גרעיני, אחד במקום בודד. המערכת מפחיתה באופן משמעותי את הצורך במתקני שיגור רבים והצורך באחסון טילים רבים.

• עם מערכת ה-MIRV, ניתן לשגר טיל אחד לכל מיקום והמערכת תתקוף כמה מיקומים באותו האזור בו זמנית.
• עוקף את הסכם סאל"ט המטיל הגבלה על כמות הטילים, בכך שהמערכת "מחביאה" בראשי הנפץ שלה טילים נוספים.
• מאתגרת את אסטרטגיית הגנה אווירית בעזרת טילים מיירטים. היות שמגן נאלץ להתמודד עם מספר גופי חדירה רבים וקטנים יותר בו זמנית, מה שיצריך יכולות ירוט מדויקות יותר, החזקה בכמות טילי יירוט ויכולת ירוט כנגד מספר רב של מטרות בו-זמנית.

מערכות MIRV רוסיות כוללות את ה-R-36 (אנ'), RS-24 (אנ'), R-29 (אנ'),RS-28, RSM-56, בולבה המשוגר מצוללת.

מערכות MIRV אמריקאיות כוללות את הטיל "טריידנט" המשוגר מצוללות, מערכת נוספת, שכבר יצאה משירות, היא טיל ה - Peacekeeper (אנ').

אחת התמונות המפורסמות של החלק התחתון של המסלול, היא צילום שצולם משדה הניסוי Kwajalein ובו רואים את הרש"קים/גופי החדירה, לקראת פגיעתם במים

לאחר שהאמריקאים פרשו מההסכם שאסר על בניית מערכות הגנה אקטיבית מטילים בליסטיים בשנת 2002, רוסיה חזרה לפתח ולהצטייד במערכות MIRV.

ב-MIRV, מספר ראשי קרב המופרדים מהמרכב עליהם הם מותקנים, במטרה להגיע ליעדים שונים. הטיל טס במסלול בליסטי לכיוון המטרה ובשלב מסוים (בגובה ובמהירות המתאימים) פורק את הגופים החודרים שכל אחד מהם כולל ראש קרב ויכולת ניווט והנחיה.

שלבי הטיל Minuteman III:

1. הטיל משוגר ממתקן השיגור שלו כאשר הוא מפעיל את המתנע הראשון שלו(A)
2. כ- 60 שניות לאחר השיגור נופל החלק הראשון והמתנע השני של הטיל מתחיל לפעול (B). בנוסף, מעטפת הטיל נשמטת.
3. כ- 120 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי (C) מתחיל לפעול, ומתנתק מהשלב השני של הטיל(B).
4. כ - 180 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי מתנתק מהטיל. הטיל מתחיל בכיוון עצמי על ידי המנועים הפנימיים.
5. הטיל מכוון את עצמו לעבר מסלול המטרה ומתכונן לכניסה מחדש לאטמוספירה ושחרור ראשי הנפץ.
6. הטיל משחרר ראש נפץ יחד עם חומרים משבשי מכ"ם ומוקשים.
7. ראשי הנפץ והחומרים משבשי המכ"ם נכנסים לאטמוספירה במהירות גבוהה כשהם חמושים בטיסתם אל המטרה.
8. הטילים מתפוצצים בפיצוץ אווירי או יבשתי.

השימוש במנועים קטנים בכל ראש נפץ מאפשר לצמצם עוד יותר את האפשרות להחטאת המטרה.

ישנה סבירות גבוהה כי מערכות אלו מתוכננות לעשות שימוש באלמנטים משבשי מכ"ם כגון סיבי אלומיניום, כדורי מתכת ודומיהם מתוך מטרה לשבש את מערכות היירוט של הטיל.

במערכות מסוג זה, הדיוק בפגיעה הוא קריטי עקב טווח הפגיעה הגדול של המערכת והאפשרות של התפזרות הקרינה בשטח רב. לכן, כל ראש נפץ מחזיק בתוכו מערכת ניווט פנימית הדואגת לתקן את מסלולו על ידי חישוב מקום הפגיעה המתוכנן מיליוני פעמים בשנייה.

מדיה וקבצים בנושא טיל מרובה ראשי נפץ בוויקישיתוף

• היסטוריית טיל ה-Minuteman
• טיל מרובה ראשי נפץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)