לוס אנג'לס טיימס
 | |
 | |
| בניין מערכת ה- LA Times | |
| תדירות |
יומון  |
|---|---|
| פורמט |
ברודשיט |
| בעלים |
Patrick Soon-Shiong |
| תאריכי הופעה | 4 בדצמבר 1881 – הווה (142 שנים) |
| שפה |
אנגלית |
| מערכת |
אל סגונדו |
| תפוצה | 417,936 (2019) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| ISSN | 0458-3035, 2165-1736 |
| עמוד ראשון | עמוד ראשון מהיום |
|
www | |
  | |
לוס אנג'לס טיימס (באנגלית: Los Angeles Times או LA Times) הוא עיתון יומי המשווק בלוס אנג'לס, קליפורניה ומופץ בכל מערב ארצות הברית. תפוצתו נכון ל-2019 עומדת על 417,936 עותקים.[1]
העיתון נוסד ב-4 בדצמבר 1881 והוא העיתון המטרופוליני השני בתפוצתו בארצות הברית אחרי הניו יורק טיימס. העיתון מחזיק בערוץ הטלוויזיה Fox 11 (או "תחנת הטלוויזיה KTTV").
לוס אנג'לס טיימס זכה ב-41 פרסי פוליצר מיום היווסדו ועד שנת 2014. בין הפרסים נמנו הדיווחים אודות מהומות ווטס (אנ') (1965) והדיווחים אודות מהומות לוס אנג'לס (1992). בשנת 2004 העיתון זכה בחמישה פרסי פוליצר, השיא השלישי-הגבוה ביותר לעיתון אחד בשנה אחת, אחרי הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט.
בשנת 2011 העיתון הופץ בכ-573 אלף עותקים ודורג במקום החמישי בתפוצתו בארצות הברית.[2] בשנת 2018 הודפסו כ-142,000 עותקים מדי יום, ובנוסף להם היו 105,000 מנויים למהדורה הדיגילית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העתק ראשון של העיתון יצא לאור בדצמבר 1881.
עד לשנת 2014 העיתון זכה 41 פעמים בפרס פוליצר. בתחילת שנות ה-70 העיתון החל לפרסם רצועת קומיקס "אהבה היא..." שזכה לפופולריות גדולה. בשנת 1990 העיתון הגיע לכ-1,225,189 העתקים יומיים אך מאז תפוצתו ירדה ביותר מ-50%.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסגל העיתון נמנים בעלי טורי הספורט ביל פלאשק (Bill Plascke) וג'.א. אדאנד (J.A.Adande), אשר הם גם חברים בפנל מסביב לצופר (Around the Horn) של רשת ESPN - תוכנית ספורט יומית. ט.ג'.סימרס (T.J.Simers) גם הוא כתב בטיימס והופיע בתוכנית. בטיימס כותבת גם הלן אליוט (Helene Elliott), כתבת הספורט הראשונה שהונצחה בהיכל התהילה של ההוקי, כמו גם רוברט הילבורן (Robert Hilburn) ורנדי לוויס (Randy Lewis), אשר שניהם כותבי מוזיקת פופ ידועים ברחבי האומה.
אחד מהטורים הידועים ביותר בעיתון הוא "טור אחד" (Column One), מאפיין שמוצג יום-יום בעמוד הראשי מצד שמאל. נוסד בספטמבר 1968, וזהו מקום למוזר ולמעניין גם יחד; בהצגת "עד כמה רחוק פסנתר מסוגל לעוף?" (ההדרה של סיפורי "טור אחד"), פאט מוריסון (Patt Morrison) כותב שמטרת הטור היא ליצור סוג תגובה של "יא, זה מעניין, לא ידעתי".
העיתון גם יצא במספר כתבות עיתונאיות חוקרות, החוקרות ומנתחות מספר סקנדלים או חלקים בלתי אהובים בחברה. סדרת כתבות בדצמבר 2004 על המרכז הרפואי קינג-דרו הובילה לפרס פוליצר ועוד דרך חשיפה של ההיסטוריה הסבוכה של בית החולים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לוס אנג'לס טיימס- לוס אנג'לס טיימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לוס אנג'לס טיימס, ברשת החברתית פייסבוק
לוס אנג'לס טיימס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לוס אנג'לס טיימס, ברשת החברתית אינסטגרם
לוס אנג'לס טיימס, ברשת החברתית טיקטוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Top 10 U.S. Daily Newspapers, Cision (באנגלית)
- ^ Ranking the 25 biggest US newspapers, by daily and Sunday circulation, וושינגטון פוסט, 1 בנובמבר 2011
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
