אידה

אידה בתצלום מן הגשושית גלילאו
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	אסטרואיד
סיווג ספקטרלי	אסטרואיד טיפוס-S
קטגוריה	אסטרואיד ממשפחת קורוניס
מיקום	מערכת השמש הפנימית, חגורת האסטרואידים
תאריך גילוי	29 בספטמבר 1884
מגלה	יוהאן פאליזה
על שם	אידה
מקום גילוי	Vienna Observatory
מאפיינים מסלוליים
משפחת אסטרואידים	משפחת קורוניס
אפואפסיד	447.4 מיליון ק"מ (2.991 AU)
פריאפסיד	408.7 מיליון ק"מ (2.732 AU)
ציר חצי-ראשי	2.860765542319875±0.0000000017686 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות	0.0452
זמן הקפה	4.63 שנים יוליאניות 1,768.136 ימים
מהירות מסלולית
‑ ממוצעת	0.2036° ק"מ/שנייה
נטיית מסלול	1.138°
מספר ירחים	1 (דקטיל)
מאפיינים פיזיים
ממדים	59.8 × 25.4 × 18.64 ק"מ
מסה	‎4.2×1016‎ (4.2±0.6) ק"ג
צפיפות ממוצעת	2.6 ± 0.5 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה	0.01-0.003 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי	4.63 שעות או 0.193 ימים
אלבדו	0.2383
בהירות מוחלטת	10.11
טמפרטורה ממוצעת	200 קלווין

אידה (שם מלא: 243 אידה; באנגלית: 243 Aida) הוא אסטרואיד ממשפחת קורוניס שנמצא בחגורת האסטרואידים. התגלה ב-29 בספטמבר 1884 על ידי האסטרונום האוסטרי יוהאן פאליזה ונקרא על-שם הנימפה מהמיתולוגיה היוונית שגידלה את זאוס בכרתים. אידה מקוטלג כאסטרואיד מסוג S, שהוא הנפוץ ביותר בחלק הפנימי של חגורת האסטרואידים, הקרוב למאדים. ב-28 באוגוסט 1993 ביקרה אותו הגשושית גלילאו בדרכה לצדק. היה זה האסטרואיד השני בו ביקרה חללית והראשון שנמצא לו אסטרואיד אחר כלווין טבעי - דקטיל (אנ').

ככל האסטרואידים בחגורה, מסלולו נמצא בין מאדים לצדק. זמן ההקפה הוא 4.84 שנים וזמן הסיבוב 4.63 שעות. קוטרו הממוצע הוא 31.4 ק"מ. הוא מורכב כנראה משני גופים שמימיים הקרויים אזור 1 ואזור 2 וביניהן 'מותן'. צורתו מאורכת ואיננה צורה גאומטרית פשוטה. פניו הן בין המצולקות ביותר במערכת השמש על ידי מכתשים בגדלים וגילאים שונים. משום כך הן מכוסות רגולית בעומק הנע בין 50 ל-100 מטר. הרכב הרגולית הוא סוגי סיליקט: אוליבין ופירוקסן. מכתשים מפגיעות נוספות בעתיד ייווצרו בהכרח על מכתשים קיימים.

ירחו של אידה, דקטיל, התגלה על ידי אן הַרץ', חברה בצוות שבדק את התמונות ששידרה גלילאו. הוא נקרא על שם הדמויות המיתולוגיות היווניות, הדאקטילים (אנ'), ששכנו בהר אידה. מסלולו סביב אידה לא הוגדר במדויק, אך מגבלות פיזיקליות של מסלולו האפשרי אפשרו לקבוע באופן גס את צפיפותו. כך התגלה שהוא חסר מינראלים מתכתיים. דקטיל ואידה חולקים מאפיינים רבים ולכן נראה שיש להם מוצא משותף.

לאור הנתונים מגלילאו, נמדדה המסה של אידה וגדלה ההבנה באשר לגאולוגיה של אסטרואידים מסוג S. מהממצאים אפשר להסיק שאסטרואידים אלה הם המקור למטאוריטים כונדריטיים (מטאוריטים העשויים מסלע ראשוני ולא מפחמן או מתכת).

מדיה וקבצים בנושא אידה בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.