תקיפת מטוס אל על בציריך
| תאריך |
18 בפברואר 1969  |
|---|---|
| מקום |
נמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן |
| סוג |
פיגוע |
| הרוגים |
1 |
| פצועים |
6 |
  | |
ב-18 בפברואר 1969 תקפה חוליה בת ארבעה מחבלים, חברי ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" מטוס בואינג 720 של חברת אל על, שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן. בהתקפה נפצעו אחדים מאנשי הצוות ונגרם נזק למטוס, אך נמנע אסון כבד בזכות המאבטח שהיה במטוס, מרדכי רחמים, שירה לעבר התוקפים והרג את ראש החוליה.
חוליית המחבלים ארבה למטוס בואינג 707 של חברת אל על, שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן. באותה עת שהו במטוס 17 נוסעים ו-11 אנשי צוות. המחבלים היו מצוידים ברובי AK-47 (קלשניקוב) וברימוני יד. יריות המחבלים פגעו בתא הטייס ובגוף המטוס, וכתוצאה מכך נפצע קשה חניך הטיס, יורם פרס[1] וכעבור כחודש מת מפצעיו.[2] מאבטח המטוס, מרדכי רחמים, לוחם בסיירת מטכ"ל בעברו, רץ לתא הטייס וירה לעבר התוקפים מחלון תא הטייס, ולאחר מכן יצא מהמטוס באמצעות מגלשת החירום שבדלת האחורית, והמשיך בקרב יריות עם התוקפים. הוא הרג את ראש החוליה, והמאבק הסתיים רק כשהגיעו למקום כוחות הביטחון השווייצרים.[3]
רחמים נעצר על ידי משטרת שווייץ, יחד עם חברי חוליית המחבלים. על המחבלים נמצאו נשק וחמרי נפץ רבים, וכן עלונים בגרמנית הפונים אל העם בשווייץ ומסבירים את מטרות הפעולה, תוך השוואתה לפעולתו של וילהלם טל.[4] בחקירה התברר שהמחבלים הגיעו לשווייץ מדמשק,[5] והנשק וחומרי הנפץ הגיעו לשווייץ בדואר דיפלומטי של אחת ממדינות ערב.[6]
בחקירתו הודה רחמים שהוא איש שירותי הביטחון של ישראל.[7] לאחר כחודש במעצר שוחרר רחמים בערבות עד לתחילת משפטו, ושב לישראל.[8]
ב-27 בנובמבר 1969, נפתח בווינטרטור שבשווייץ משפטם של רחמים ושלושת המחבלים.[9] מדינת ישראל שלחה את פרקליט המדינה, גבריאל בך, לטפל בהגנתו של רחמים. נגד שלושת המחבלים, אמינה דחבור, איברהים תופיק ומוחמד עבד אל-הוג'ה הוגש כתב אישום בן שבעה סעיפים, ובראשם הריגת אדם בכוונה תחילה. כתב האישום נגד רחמים כלל שני סעיפים: הריגת אדם בכוונה מתוך התרגשות חמורה בנסיבות המצדיקות את ההתרגשות ופעולה בלתי חוקית מטעם מדינה זרה.[4] במהלך המשפט נאלצה ישראל להודות לראשונה שלטיסות אל על מתלווים אנשי ביטחון, כדי לסכל חטיפות וטרור אווירי. ב-23 בדצמבר 1969 הסתיים המשפט. רחמים זוכה בדין, ושלושת המחבלים נידונו לשתים עשרה שנות מאסר[10], אך שוחררו בספטמבר 1970 בתמורה לשחרור בני ערובה מחטיפת המטוסים לשדה דוסון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד מושיוב, מטוס 'אל על' הותקף בציריך, דבר, 19 בפברואר 1969
- ^ הגיע ארונו של יורם פרס; היום הלוויה במעיין-צבי, דבר, 27 במרץ 1969
- ^ דויד מושיוב ויורם פרי, נוסעי המטוס מספרים על ההתקפה בציריך, על גבורת הצעיר שירה בתוקפים ועל קור-הרוח של חברי הצוות, דבר, 20 בפברואר 1969
- ^ 1 2 לילי בת-אהרון, 7 סעיפי-אישום נגד הערבים, שניים - נגד מרדכי רחמים, דבר, 27 בנובמבר 1969
- ^ התובע של מחוז ציריך: תוקפי המטוס הודו שיצאו מדמשק, דבר, 20 בפברואר 1969
- ^ לילי בן-אהרון, הקברניט גנות יעיד מחר במשפט וינטרתור, דבר, 30 בנובמבר 1969
- ^ מרדכי רחמים הודה בשייכותו לשרותי הביטחון הישראלים, דבר, 23 בפברואר 1969
- ^ מרדכי רחמים שוחרר בערבות ושב לישראל, דבר, 21 במרץ 1969
- ^ לילי בן-אהרון, היום ייפתח משפטם של שלושת תוקפי מטוס "אל על" ומרדכי רחמים, דבר, 27 בנובמבר 1969
- ^ לילי בת אהרון, מרדכי רחמים זוכה מכל אשמה וחזר משווייץ לישראל, דבר, 23 בדצמבר 1969
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
