תוכנית מתאר מקומית
במערכת התכנון והבנייה בישראל, תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית מתאר ברמה של הרשות המקומית, אשר כוללת התייחסות לתיחום של שטחים, הוראות בנייה, מגבלות בנייה, מקומות לפינוי אשפה, בתי עלמין, דרכים בשטח היישוב ומאפיינים נוספים של התכנון העירוני. תוכנית המתאר המקומית נגזרת מתוכנית המתאר המחוזית ומתוכנית המתאר הארצית ואינה יכולה לסתור את התוכניות בדרג שמעליה.
סעיף 62א לחוק התכנון והבנייה מסמיך ועדה מקומית לתכנון ובנייה לאשר תוכניות ללא צורך באישור הוועדה המחוזית שמעליה. התוכניות שיאושרו על ידי הוועדה המקומית יהיו תוכניות מפורטות, או לחלופין תוכנית מתאר מקומית שכוללת את הסעיפים הבאים:
- איחוד וחלוקה של מגרשים ללא שינוי יעוד הקרקע
- הרחבת דרך למעט תוכנית דרך ארצית
- הגדלת שטחים לצורכי ציבור
- שינוי בקו בניין
- שינוי הוראות של תוכניות בינוי ועיצוב אדריכלי
- שינוי חלוקת שטחי הבנייה בתוכנית מבלי לשנות את סך השטח המותר לבנייה
- שינוי בהוראות בדבר שטח מגרש מינימלי
- הגדלת מספר יחידות הדיור ללא שינוי השטח העיקרי
- כל דבר שניתן לתת אותו כהקלה לפי סעיף 147 לחוק התכנון והבנייה
- הקמת תחנות תדלוק באזורים המיועדים לתעשייה מסחר וחקלאות
המכנה המשותף של סעיף זה בחוק התכנון והבנייה הוא שלועדה המקומית אין סמכות להוסיף שטח עיקרי. לדוגמה, אם ניתן אישור לפרויקט בשטח של 2,000 מטר רבוע אין לוועדה המקומית סמכות להוסיף שטח לפרויקט.
תוכנית מתאר מקומית מוגשת בהתאם לנוהל מבא"ת של מינהל התכנון, אשר עיקרו הסדרת אחידות הכנת התוכניות, כאשר בעתיד ההגשה תהייה ממוחשבת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערכת "מעירים", לדעת מה בונים לי ליד הבית
- מינהל התכנון
- חוק התכנון והבנייה, סעיפים נבחרים
- מבא"ת- עיקרי ההוראות, תכנון ובניה בישראל - Architecture.org.il
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
