תוכנית חילופי השטחים, היא תוכנית חילופי שטחים שהוצגה לראשונה על ידי אביגדור ליברמן במאי 2004 בעת שהיה שר התחבורה, כאחד המרכיבים במסגרת תוכניתו הכוללת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

עיקרה של התוכנית הוא סיפוח גושי התנחלויות לישראל ובמקביל העברת שטחים ישראליים באזור "המשולש" המאוכלסים בערבים, במוסלמים ובדוברי ערבית לידי המדינה הפלסטינית לכשתוקם וגם למדינות ערביות שכנות אחרות. לפי התוכנית, ערביי ישראל שמתגוררים כיום באזור זה, יאבדו את אזרחותם הישראלית אך יקבלו פיצויים אחרים ממדינת ישראל, אלא אם כן הם יבחרו להגר לישראל בגבולותיה החדשים ולהישבע אמונים למדינת ישראל.

תוכנית מפורטת לא פורסמה, וגם לא תואר התהליך המשפטי, החברתי והאופרטיבי למימושה של ההצעה. כמו כן, קיימת גם אי בהירות בנוגע לאופן מימושו של המהלך – האם יהיה חלק מהסכם או מהלך חד-צדדי, האם יותנה בהסכמת האזרחים או יתממש גם בלעדיה.

תומכי התוכנית טוענים כי היתרון הטמון בפתרון מסוג זה הוא צמצום האיום הדמוגרפי בקרב אוכלוסייה שנאמנותה למדינה מוטלת בספק – לטענתם – ומסכנת את צביונה היהודי של מדינת ישראל בעתיד.

מנגד, תוכנית חילופי השטחים עוררה מחלוקת רבה וזכתה להתנגדות מצד ערביי ישראל ומצד חוגי השמאל בישראל. מתנגדי התוכנית טוענים כי תוכנית חילופי השטחים איננה דמוקרטית, גזענית ושתכליתה העיקרית היא דה-לגיטימציה של הימצאות ערביי ישראל במדינת ישראל. סקרים שנערכו הראו שמרבית ערביי ישראל אינם מעוניינים לעבור לגדה המערבית או לעזה, אם תקום מדינה פלסטינית בשטחים הללו.^[1]

על פי מחקר משנת 2006 אותו ערכו שאול אריאלי, דובי שורץ והדס תגרי ממכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, הצעת ליברמן להעביר לצד הפלסטיני את יישובי ואדי עארה והמשולש, יכולה להעביר לכל היותר כ-148,000 איש לצד הפלסטיני. כמות אוכלוסייה ששווה בגודלה בערך לעשירית ממספר ערביי ישראל, ולחצי ממספר התושבים של מזרח ירושלים.^[2][3]

משפטנים שונים ציינו כי שלילת האזרחות הישראלית של חלק מערביי ישראל במסגרת חילופי אוכלוסייה וחילופי שטחים עם הרשות הפלסטינית יהיו בלתי חוקיים תחת החוק הישראלי ותחת החוק הבינלאומי. הם ציינו כי ישראל יכולה להחליט כי אזור "המשולש", שמאוכלס בעיקר על ידי ערביי ישראל, לא יהיה יותר חלק מישראל אבל לא ניתן יהיה לבטל את אזרחותם הישראלית של האנשים שגרים שם.^[4]

מלבד תוכניתו של אביגדור ליברמן, הועלו גרסאות אחרות לרעיון חילופי שטחים בין ישראל לרשות הפלסטינית:

• "תיקוני גבול קלים" בהסדר מוצע: בתוכניות השונות להסדר בין ישראל למדינה פלסטינית המבוססות על גבולות 1967 (הקו הירוק). מדובר בתיקוני גבול קלים. אם מקבלים את העיקרון של גבולות 1967, מהווים התיקונים המוצעים חילופי שטחים, שכן מדובר בהעברת שטחים בין מדינת ישראל (שהונח שהטריטוריה המקורית שלה היא בגבולות 67) ובין המדינה הפלסטינית.
• במסגרת השיחות המדיניות בין ישראל והפלסטינים בתקופת ממשלת אהוד ברק, הסכימו הפלסטינים להכללת גושי התיישבות ישראליים מסוימים שמעבר לקו הירוק בתחומי ישראל, אך התנו זאת במסירת שטחים שבתוך הקו הירוק לידי פלסטין, בעיקר במערב הנגב ובחבל לכיש.
• תוכניתם של עוזי ארד, גדעון ביגר ושמואל בר, לפיה ישראל תפנה חלק מרמת הגולן ותשאיר חלק ממנה בשליטתה, ירדן תעביר לסוריה חבל ארץ בגבול ביניהן, וישראל תעביר לירדן שטח בערבה.
• נשיא מצרים א סיסי הציע לאבו מאזן נשיא הרשות הפלסטינית סיפוח חלק משטח חצי האי סיני לשם הגדלת המדינה הפלסטינית תמורת חילופי שטחים מול מדינת ישראל.
• בעסקת המאה שהציע בינואר 2020 נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נכללת סיפוח יהודה ושומרון, תמורת הרחבה של 20% של רצועת עזה, באזור חולות חלוצה ופתחת ניצנה, כמו גם אפשרות פלסטינית לקבל שטחים במשולש.

• בן כספית, תוכנית החלוקה של ליברמן, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2004
• ליברמן קורא ל"התנתקות מאום אל-פחם", באתר וואלה, 15 ביוני 2005
• Lieberman's land swap plan illegal פורסם ב-26 במרץ 2006 בג'רוזלם פוסט
• ליברמן: פתרון חייב לכלול חילופי שטחים פורסם ב-10 בדצמבר 2006 בחדשות מחלקה ראשונה
• אורי ניר, אנחנו לא החתולים של היהודים, שאפשר לבוא ולעשות להם קישטה, באתר הארץ, 25 באפריל 2002