תהילים ע"ט
תהילים ע"ט
|
|---|
|
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים. |
תהילים ע"ט הוא המזמור ה-79 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור ע"ט מורכב משלושה עשר פסוקים ומחולק לארבעה חלקים:
א'-ד'
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נפתח בתיאור המשורר את כיבוש ירושלים על ידי הגויים: "אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים" (א'), הוא מתאר שאויביו הכו באנשי העיר ו: "שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר" (ג'), המשורר מתאר את החרפה והבוז שקיבלו היהודים בעקבות פלישת הגויים: "הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ" (ד').
ה'-ז'
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשורר מבקש מאלוהים שיגמור את הרעה: "עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ" (ה), ושהגויים עצמם יטעמו מנחת זרועו: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ" (ו'), "כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ" (ז').
ח'-י"ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו השלישי של המזמור מבקש המשורר מאלוהים שיתעלם מחטאי העבר ומסביר גם מדוע: "אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד" (ח'). בהמשך שואל המשורר על היחס של הגויים לאלוהים: "לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגֹּיִים לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ" (י').
המשורר מבקש בשה כללית מאלוהים שישמע לתפילתו: "תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה" (י"א), וחוזר על בקשתו הקודמת לנקמה בעמים השכנים שחיללו את שם ה': "וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי" (י"ב).
י"ג
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נחתם בהצהרת המשורר כי לא כמו שאר העמים, עם ישראל יודו לאלוהים תמיד: "וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ", ובזכות זאת אלוהים צריך לשמוע לתפילתם.
בתפילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסוקים ח–ט מופיעים בתפילת התחנון שלאחר תפילת העמידה. פסוק י' משולב בתפילת "אב הרחמים".
בני קהילות אשכנז נוהגים לומר במהלך ליל הסדר פסוקים מתהילים המתחילים בפסוק ו': "שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך" לאחר פתיחת דלת הבית לאליהו הנביא.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ואנחנו עמך וצאן מרעיתך - ניגון חסידי [1] שהותאם למילים במזמור לרגל יום הולדתו ה-78 של הרבי מליובאויטש בשנת ה'תש"מ[2]. ללחן ביצועים רבים, ביניהם: אהרלה סמט[3]. אחיה אשר הכהן אלורו בפרויקט חב"ד על הפסנתר[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזמור תהלים עט, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הניגון מיוחס לרב אהרון חריטונוב.
- ^ ואנחנו עמך וצאן מרעיתך בהתוועדות של הרבי מליובאויטש לצפייה ביוטיוב.
- ^ בתוך מחרוזת אנרגיה לצפייה באתר יוטיוב.
- ^ ואנחנו עמך וצאן מרעיתך, חב"ד על הפסנתר, אחיה אשר הכהן אלורו, להאזנה באתר יוטיוב.
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
