ש"ג (קרי: שִׁין־גִּימֶל; ראשי תיבות של "שומר גדודי", "שוטר גדודי", "שומר גדר" או "שומר גבול") הוא חייל המאבטח את עמדת הכניסה של בסיס צבאי, והאחראי לבדוק את זהות הנכנסים ואת אישורם לכניסה. השם משמש בהשאלה לכינוי של פתח בסיס צבאי בישראל, או של שער כניסה אזרחי שבפתחו מוצב שומר.

ש"ג אזרחי דומה לש"ג שבכניסה לבסיס צבאי. השומר בודק את זהותם של הנכנסים אך הוא כפוף לחוקי המשטרה ולא לחוקי הצבא. ניתנת לו הסמכות לדרוש הצגת תעודת זהות ולמנוע כניסה ממסרבי הזדהות. השומר כפוף לרבש"צ או לקב"ט המקום.

בצה"ל, תפקיד זה ניתן לחיילים לפי תורנות בבסיס או לחיילים שמקצועם הצבאי הוא מאבטחי מתקנים, תפקיד אותו הם מבצעים לכל אורך השירות הצבאי. בסמכותו של הש"ג לבדוק את הנכנסים אל הבסיס, חיילים וכלי רכב, לאשר או למנוע את כניסתם לפי הנהלים לפיהם הודרך. על פי הנהלים הש"ג מוגדר כמפקד השער, ועל כל העוברים בשער להישמע להוראותיו. בבסיסים קטנים עמדת הש"ג היא עמדת בוטקה קטנה, שבה הוא יכול למצוא מסתור מגשם ומהשמש. בבסיסים גדולים, שבהם ניצבים בשער חיילים אחדים, משמש למטרה זו ביתן שמירה גדול יותר, שבו ממתינים הנכנסים בעת בדיקתם קודם הכניסה. לאחר שווידא את זכות הכניסה, לעיתים על הש"ג לרשום את פרטי הזיהוי של הנכנס או של רכבו.

בביתן של הש"ג תלוי פעמים רבות שלט ובו פירוט תעודות הכניסה השונות למחנות צה"ל, על מנת שהש"ג יכיר את התעודות השונות שעשויות להיות מוצגות בפניו. משימה נוספת המוטלת לעיתים על הש"ג היא בדיקת עמידתם של החיילים הנכנסים בכללי משמעת הלבוש הצבאית. בבסיסים שהיציאה מהם מוגבלת, נדרש החייל להציג בפני הש"ג אישור יציאה, קודם שיהיה רשאי לצאת.

תסמונת השין גימל הוא מטבע לשון המבטא התחמקות מאחריות. הנטייה היא להאשים את האחריות על המחדלים הפיקודיים על דרגים נמוכים ככל האפשר, תוך הימנעות הדרגים הבכירים מנטילת אחריות. על פי רוח הביטוי, הזוטרים (ה"שין-גימלים") משמשים במקרים אלה כשעירים לעזאזל^[1]. לעיתים נעשה שימוש בהשאלה גם כנגד רשויות אחרות^[2][3][4].

מקורו של הביטוי בליל הגלשונים^[5], בו הואשם רוני אלמוג, חייל פשוט, באסון בו מחבל חמוש חדר למאהל צבאי וירה למוות בחייליו^[6].

• שומר סף
• אחריות פיקודית
• נאום הצ'חצ'חים