שלומי חתוכה
 | |
| לידה | 6 באפריל 1978 (בן 46) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | משורר, פעיל חברתי |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה | פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם |
  | |
שלומי חתוכה (נולד ב-6 באפריל 1978) הוא משורר ופעיל חברתי ישראלי. פעיל בקבוצת ערס פואטיקה ובהוצאת טנג'יר, וחתן פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם.[1] שיריו הנוקבים, המביעים מחאה על אי שוויון חברתי והיסטורי, פורסמו בעיתונים, כתבי עת ושלושה ספרים ועוררו הדים רבים. הוא ממייסדי עמותת עמר"ם- עמותת רוח המזרח, ממובילי המאבק לייצוג שוויוני במדיה החזותית וממייסדי הוצאת הספרים "טנג'יר".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתוכה נולד וגדל ברמת גן. סבו וסבתו עלו מתימן ובשנת 1954 סבתו ילדה תאומות בבית רבקה בפתח תקווה. זמן מה אחרי הלידה בבית החולים הודיעו לה שאחת התאומות נפטרה, זאת לאחר שמטפלת בבית החולים הציעה לה למסור את אחת הילדות לאימוץ. בגיל 16 שמע לראשונה חתוכה סיפור זה מאמו ומאז החל להקדיש זמן, אנרגיה ומשאבים רבים לניסיונות לחשוף כמה שיותר מידע סביב פרשת ילדי תימן. עם זאת, לאחר פרסום מסמכי הפרשה בארכיון המדינה, אותרו שם מסמכים מהם עולה כי סבתו של חתוכה יצאה מבית החולים עם שתי התאומות, ואחת מהן שנולדה פגה במשקל 2 ק"ג, נפטרה כעבור חמישה חודשים ונקברה בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקווה.[2]
חתוכה כתב שלושה ספרי שירה. שיריו פורסמו גם בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", בכתבי העת "מעיין", "הו!", "The Ilanot Review" ובאתר "העוקץ". ספר שיריו הראשון, "מזרח ירח", זיכה אותו בפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם. מנימוקי השופטים להענקת הפרס: "שירתו של שלמה חתוכה היא שירת מחאה ומעמד ביקורתית. זוהי שירה אמיצה המעשירה את שירת המחאה והמעמד הישראלית באופן המכליל בתוכה מחדש ובעיתוי עכשווי את הזהות המזרחית".[3] שירו "לב כנוע" הולחן על ידי עלמה זהר,[4] ושירו "עידוגו" הולחן בידי עידו גונן ובוצע על ידי דביר כהן-עראקי.[5] שיריו תורגמו לאנגלית, לספרדית ולפולנית. שירו "שתי מסיכות" הופיע בבחינת הבגרות בספרות.
ב-2016 הוא הצטרף לכאן – תאגיד השידור הישראלי, שם הוא משוחח עם משוררות ומשוררים בתוכנית "ברית מילה" ויחד עם רועי חסן הוא משדר את תוכנית הרדיו "חתוכה וחסן", שבה הם משוחחים ביניהם על אומנות, מוזיקה, קולנוע וספרות בנגיעה אישית. ב-2016 הוא הקים, יחד עם המוזיקאי אורן בנימין, את ההרכב "פרחים שחורים".[6] אלבום הבכורה שלהם נקרא "איש, אישה, אש". לשיר "ואלה שמות" יצרו וידאו קליפ.[7]
פעילות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013 הוא הקים ביחד עם נעמה קטיעי את עמר"ם - "עמותת רוח המזרח", שמטרה להעלות למודעות את פרשת היעלמותם של ילדי תימן, בלקן ומזרח. העמותה אספה מאות עדויות ויצרה ארכיון אינטרנטי פתוח באופן ציבורי לקהל הרחב. הארכיון נועד לאפשר לכל אחד להתוודע אל הפרשה ואל העדויות שהושתקו עד כה - באופן ישיר ובלי תיווך ממסדי וכן לסייע למשפחות ולחטופים למצוא את יקיריהם. בנוסף, עמותת עמר"ם החליטה לציין את 21 ביוני 2013, יום פטירתו של הרב עוזי משולם, כיום מודעות בפרשת ילדי תימן, בלקן ומזרח. ביחד עם ארגונים נוספים, העמותה מקיימת ביום זה הרצאות וערבי שיח בנושא על מנת להביא להכרה רשמית בפרשה.
עמותת עמר"ם הקימה את "טנג'יר – הוצאה לאור", במטרה לתת קול וייצוג למי שקולם הודר עד כה מבמות התרבות וכמו כן לייצר בית תרבותי לפעילות אקטיביסטית. בין הספרים שיצאו בהוצאת טנג'יר: "הכלבים שנבחו בילדותינו היו חסומי פה" של רועי חסן (שחתוכה ערך), "מחר נעבוד" של תהילה חכימי, "נועדנו לגדולות אחרות" של עדן אביטבול ועוד.
בשנת 2015 החל לפעול ביחד עם אקטיביסטיות ואקטיביסטים נוספים למען ייצוג שוויוני במדיה החזותית. הפעולה הראשונה שלהם הייתה תגובה לפרסומת של מטרנה שעלתה בשנת 2015 לשידור, שבה ביקשו אנשי מטרנה מקבוצת אימהות לתת את העצה הטובה ביותר שלהן לאימהות שבדרך. בסרטון כל האימהות והילדים היו אשכנזים לבנים. חתוכה יצר ביחד עם עדן אוליאל ואחרים סרטון תגובה בשם "אל תתנו לגזענות לעבור מסך".[8] מאז חתוכה כותב על הנושא רבות ויצר סדרת סרטונים בשם "המשמר המזרחי" בתאגיד כאן, אשר עסקו בהיבטים שונים של חוסר השוויון כלפי יוצאי עדות המזרח בישראל.[9]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מזרח ירח, הוצאת טנג'יר 2015
- אי, הוצאת טנג'יר, 2020
- יבשת, הוצאת טנג'יר, 2020
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]2022, פרס ברנר לשירה, על ספרו יבשת[10].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלומי חתוכה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שלומי חתוכה, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מידע על שלומי חתוכה בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של שלומי חתוכה, בקטלוג הספרייה הלאומית
בתאל קולמן, "רוב הכותבים הטובים, המעניינים והחדשניים לא מגיעים מההגמוניה", בעיתון מקור ראשון, 5 ביולי 2020
- פרי עטו
- מאמרים של שלומי חתוכה באתר "העוקץ"
- "אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם מֵתִים, אַתָּה מֵבִין שֶׁכָּל דָּבָר יָכוֹל לָמוּת" - שיר מאת שלומי חתוכה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2017
- נקודת מפגש / שלומי חתוכה, באתר ynet, 24 במאי 2016
- שירים: יבשת; כיצד הופך החגב לארבה, באתר הארץ, 7 באפריל 2020
- שיר: חזירי בר, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2021
- שיר: חשבון נפש, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021
- שיר: ליקוט עצמות, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2022
שלומי חתוכה, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שלומי חתוכה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
.svg){kind=logo}
- ביקורות
- אורית נוימאיר פוטשניק, קריאה בספרים "יבשת" ו"אי" לשלומי חתוכה, המוסך (כתב עת), בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20.05.2020
- אלי הירש ממליץ על "מזרח ירח" במדור הספרות של ידיעות אחרונות 23.10.2015
- ארז ביטון, ארז ביטון ממליץ על "מזרח ירח" של שלומי חתוכה (טנג'יר), באתר ynet, 22 ביוני 2016
- אלחי סלומון, "מזרח ירח": שלומי חתוכה הוא דן פגיס המזרחי, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2015
- עמוס נוי, נוֹתַרְתִּי-שָׁלֵם-מֻקָּף-בִּשְׁבָר נוֹתַרְתִּי שָׁלֵם, מֻקָּף בִּשְׁבָרִים: על "מזרח ירח" לשלומי חתוכה, באתר "העוקץ", 2 בספטמבר 2015
- נועה שקרג'י, "אנחנו / צריכים מלחמה כדי להשכיח את המלחמה / בעצמנו" על "אי" ו"יבשת", ב"מעלה" כתב עת לביקורת ספרות, מרץ, 2021.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית התשע"ה, באתר GOV.IL
- ^ DanaMor, סיפור משפחתי: שלומי חתוכה, באתר פרשת ילדי תימן, 2020-01-20
- ^ הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית התשע"ה באתר משרד התרבות והספורט
- ^
עלמה זהר - לב כנוע - מתוך אלבום חדש, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:34)
- ^ עידוגו, דביר כהן - זמן // מילים : שלומי חתוכה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:04)
- ^ רותי זוארץ, קליפ חדש למשורר שלומי חתוכה: "מכיר את הגזענות מילדות", באתר מעריב אונליין, 28 בנובמבר 2016
- ^ Prachim Schorim - veele shmot פרחים שחורים - ואלה שמות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:07)
- ^ הכי קרוב אלייך אמא אשכנזיה: מחאת גולשים נגד קמפיין מטרנה של JWT ישראל | מזבלה, באתר בלוג המזבלה, 2015-05-14
- ^ המשמר המזרחי באתר "כאן"
- ^ ynet, תמר וייס-גבאי זכתה בפרס ברנר לספרות לשנת 2022, באתר ynet, 19 באוקטובר 2022
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
