שיר אל-על
שיר אֶל-עָל
|
|---|
|
שָׂא אֶל-עָל מֶבַּט עֵינַיִ, |
"שיר אֶל-עָל" הוא שיר מאת המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי, שנכתב בשנת תרצ"ה.[1] לימים הולחן על ידי המלחין והזמר חנן יובל.[2]
תכנים ואמירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"שיר אל-על" הובאו סדרת כללים, צווים והנחיות פעולה וחיים, מעין קודקס אתי בלשון פואטית, הנדרש מהלוחם העברי, ובכלל זה חניך תנועת הנוער בית"ר, שז'בוטינסקי עמד בראשה. ההנחיות כוללות הסתכלות על הנשגב והנעלה („שָׂא אֶל-עָל מֶבַּט עֵינַיִ”) כאמת מידה לניהול החיים ונכונות למאבק תקיף ומתמיד על שיכלול החיים הציבוריים והפרטיים, אשר יביא למימושם. מצבי החיים של הכלל והפרט נדמים בשיר לחלקי היממה ומובאים כסדרו של יום: אישון „הַלַּיִל”, שחר וצהריים; אליו מצורף מנעד צבעים, כמו בשירו "שיר הדגל" שבו הוצגה קשת הצבעים הנראים בעין האדם; אולם אל "שיר אל-על" נלקחו צבעי השמים, הטלית והדגל העברי, והם: תכלת, כחול, שחור, צחור (כמו לבן) ולבן.
השיר המחורז הכולל שישה בתים, הוא אחד משמונת שיריו הציוניים פוליטיים של ז'בוטינסקי; על פי פרופ' דן מירון רב "המשקע שהותירו בתודעה הספרותית והציבורית ואפילו בזיכרון הלשוני העברי כשלעצמו. המטבעות הלשוניות שטבע בהן המשורר נעשו ל"חלק מהמטווה הקיים והעומד בשיח הציבורי העברי במשך שבעים שנה"; בשמונת שירים אלו "מצא הז'אנר של ההמנון הציבורי, ... את גיבושו המודרני השלם, ה'קלסי', הראשון"; ז'בוטינסקי הטביע בהם "מוזיקליות", "בהירנות" במבע, ושימוש ב"מילון' הכלל יישובי, ובכלל זה של "השמאל הציוני".[3] השיר נכתב בהברה ספרדית (בשונה למשל מרוב שירתו של ביאליק), מתוך אמונתו בהתאמתה ובעתידה בספרות העברית המתחדשת.[4]
ככל שיריו ותרגומיו של ז'בוטינסקי, השיר היה ועודנו אהוד בקרב אנשי התנועה הרוויזיוניסטית וחניכי תנועת בית"ר, ונהוג לקרוא או לשיר אותו בכינוסים, בטקסים, באזכרות ובהתקהלויות חגיגיות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| זאב ז'בוטינסקי | ||
|---|---|---|
| פעילות פוליטית וחברתית | גדוד נהגי הפרדות • הגדודים העבריים • ברית החייל • ציונות רוויזיוניסטית • ברית הציונים הרוויזיוניסטים • בית"ר • ארגון צבאי לאומי • הסתדרות ציונית חדשה • הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי • הסתדרות העובדים הלאומית • תוכנית האווקואציה | 
|
| משפחתו | יוענה ז'בוטינסקי (אשתו) • ערי ז'בוטינסקי (בנו) • זאב ז'בוטינסקי (נכדו) | |
| כתביו | מגילת הגדוד • שמשון (ספר) • חמשתם • כן, לשבור! • על קיר הברזל • האתיקה של קיר הברזל • מתוך קרירות ואיתנות | |
| שיריו | שיר אסירי עכו • שיר הדגל • שיר תל-חי • שמאל הירדן • שיר בית"ר • הנדר • שיר אל-על • כולה שלי • תרגום: העורב (פואמה) | |
| הנצחה | יום זאב ז'בוטינסקי • פארק ז'בוטינסקי • מצודת זאב • גבעת זאב • פסגת זאב • כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי • מכון ז'בוטינסקי • ארכיון מכון ז'בוטינסקי • כביש 481 • כביש 441 • נחלת ז'בוטינסקי • תחנת ז'בוטינסקי • הילכו שניים יחדיו | |
| שונות | קבורה בישראל • חלקת משפחת ז'בוטינסקי • מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי • פרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
