שייטת אפריקה (באנגלית: Africa Squadron) הייתה יחידה של הצי של ארצות הברית, שעסקה מ-1819 עד 1861 בהדברת סחר העבדים לאורך חופי מערב אפריקה. לעיתים קרובות מתייחס המונח "שייטת אפריקה" לכלל הפעולות שנקט הצי האמריקני לחיסול סחר העבדים האפריקאי בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים; אלו כללו פטרולים של אוניות הצי לא רק בחופי אפריקה, אלא גם בחופי אמריקה הדרומית ובמימי הבית.

הקמת השייטת הייתה אחד הצעדים הראשונים במערכה להדברת סחר העבדים האפריקאי, פועל יוצא של ההסכם שנחתם ב-1819 בין ארצות הברית ובריטניה. הסכם נוסף ומפורט יותר, הסכם ובסטר-אשברטון, נחתם ב-1842. מבחינה טכנית התקיים אומנם תיאום בין השייטת האמריקנית לשייטת מערב אפריקה הבריטית שבסיסה בסיירה לאון, אך למעשה פעלו השתיים באופן עצמאי. השייטת האמריקנית סבלה מהעדר סיוע גם מצד הצי עצמו: מזכיר הצי אייבל פארקר אפשור (1790-1884) היה איש הדרום ותומך קיצוני בזכויות המדינות ובעבדות; בשל כך הקצה למשימה קומץ אוניות בלבד, שעוצמת האש הכוללת שלהן הייתה 80 תותחים בלבד.

המפקד הראשון של שייטת אפריקה היה מתיו פרי, שקבע את בסיסה בכף ורדה. פעילות השייטת הייתה בדרך כלל בלתי יעילה, משום שעמדו לרשותה אוניות מעטות ומפני שחלק גדול מן הפעילות המסחרית הועתק אל אזור הדלתא של הניגר (ניגריה של ימינו), מחוץ לתחומי אחריותה. במהלך שתי שנות פיקודו של פרי נתפסה ספינת עבדים אחת בלבד, וגם היא שוחררה מאוחר יותר בצו בית משפט בניו אורלינס. במרוצת 16 שנות פעילותה הראשונות של השייטת הועמדו למשפט צוותי 19 ספינות עבדים בלבד, חלקם זוכו ואחרים נענשו בקנסות קלים.

שטח הסיור של שייטת אפריקה השתרע בסופו של דבר מכף פריו בדרום (קו רוחב 18 דרום לערך) עד מדיירה בצפון. ברם, בסיס האספקה של השייטת היה באי כף ורדה, מרחק 2500 מייל לערך ממרכזי סחר העבדים הצפוניים ביותר במפרץ ביאפרה ודרומה ממנו. מחלקת הצי העתיקה את בסיס האספקה רק ב-1859, אל סנט פול דה לואנדה, באנגולה של ימינו, בקו הרוחב 8 מעלות דרום לערך. באותו זמן הוצאה מדיירה מתחומי פעילותה של השייטת.

רוב הסיורים של אוניות השייטת בעשור הראשון לפעילותה נערכו לאורך חוף מערב אפריקה, ובעיקר בחופי ליבריה. בשנות החמישים של המאה ה-19 הודבר סחר העבדים באזור זה כמעט לגמרי על ידי הבריטים מבסיסם בקולוניה סיירה לאון ועל ידי הליבריאנים.

פעילות הצי האמריקני נגד סחר העבדים הסתיימה ב-1861, עם פרוץ מלחמת האזרחים, אז נקראו כל השייטות, לרבות השייטת האפריקאית, לשוב הבייתה כדי להתייצב מול המדינות הפורשות.