שדי
אֵל שַׁדַּי או שַׁדַּי (בגלל איסור הגיית השם לבטלה מכונה לפעמים שַׁקַּי או שין דלת יוד) הוא אחד משמותיו של האל ביהדות. שם זה מוזכר מספר פעמים במקרא, והוא אחד משבעה שמות שאינם נמחקים.
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההופעה הראשונה של השם במקרא היא בפרשת לך לך, יהוה מתגלה לאברהם ואומר לו "אני אל שדי".[1] בפרשת וארא אלוהים מתגלה למשה ואומר לו שלשלושת האבות התגלה בשם אל שדי ולא בשם "יהוה":
וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם
זו הפעם האחרונה שמופיע בתורה השם "אל שדי". בסך הכל מופיע הצירוף "אל שדי" שבע פעמים בתנ"ך, חמש פעמים בספר בראשית,[2] פעם אחת בספר שמות[3] ופעם אחת בספר יחזקאל.[4] השם "שדי" ללא "אל" מופיע 30 פעמים במקרא, 23 מהן בספר איוב, 3 בתורה ו-4 בשאר התנ"ך.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתרגומי התנ"ך בדרך כלל לא תרגמו את השם שדי. בתרגום אונקלוס לתורה ותרגום יונתן לנביאים הושאר השם כפי שהוא במקור. בתרגום השבעים השם מתורגם בדרך כלל ל"אלוהים".
- בתלמוד הבבלי מובאת אגדה בשם ריש לקיש לפרש את השם "אל שדי": בשעה שברא הקב"ה את הים היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב"ה ויבשו. לפי אגדה זו אלוהים נקרא אל שדי מכיוון שאמר לעולם די.[5] בפרקי דרבי אליעזר מופיעה אגדה זו לגבי בריאת השמיים.[6]
- לפי פירוש רש"י לתורה פירוש השם הוא "שיש די" באלוהותו לכל הבריות.[7]
- הרמב"ם כתב שפירוש "שדי" הוא שאינו צריך בקיום המציאות אלא די לו במציאות עצמו.[8]
- בפירוש האבן עזרא לתורה בשם רב שמואל הנגיד, נכתב שהמילה "שדי" פירושה חזק ותקיף מלשון שודד.[9]
- הרלב"ג כתב שפירוש השם שדי הוא "שדי במציאותו להמציא הנמצאות".[10]
במחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרי המקרא העלו מספר השערות על מקור השם שדי. החוקר ארנסט קנאף (גר') סבר שמקורו מהמילה שדה, והוא בא לציין את שמו של אל המדבר. לפי תאוריה של ויליאם פוקסוול אולברייט מקור השם הוא במילה האכדית שַׁאדּוּ שפירושה הר, ומשמעות השם היא "אל ההרים".[11] השערה אחרת מקשרת את שדי לשד, במשמעות של אלת פריון. נפתלי הרץ טור-סיני קישר את השם עם המילה הארמית "שָדִי" שפירושה זרק או ירה, ומשמעות השם לפיו היא האל המשליך חיצי ברק ורעם.[12]
ייתכן גם, ששדי המקראי נגזר מן המילה הערבית משורש ש-ד-ד (ش د د) בהגיית: אישטדה (شْتَدَّ) בהוראת להיות תקיף, להחמיר, להתעצם.[13]
שמות תאופוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "אל-שדי", שלא כשאר חלק משמות אלוהי ישראל אינו מתועד בכתב האכדי ולא בחיתי ומקורו לכאורה - סתום, ומשויך לרובד הקדום שבכינויי האלוהות הישראלית ומצוי בשמותיהם של ישראלים מן השלוחה המצרית-ישראלית-הקדומה, דוגמה לכך מופיעה בשמות התאופוריים צורישדי,[14] עמישדי[15] ושדיאור[16] - שלושתם מאבות הנשיאים במדבר.
בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את השם שדי נוהגים לכתוב על המזוזה מבחוץ כסגולה לשמירה,[17] מכיוון ששדי הוא ראשי תיבות שומר דלתות ישראל. גם בתפילין מקובל לראות את הש' שחקוקה על תפילין של ראש ביחד עם קשרי התפילין כיוצרים את האותיות "שדי".[18] בעל חסד לאברהם כתב שלפני קיום ברית מילה האדם נחשב כשד, וכאשר מקיים את הברית נוספת לו י' שהופכת את ה"שד" ל"שדי".[19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואל אליצור, שמות האל ותאריכי כתיבת ספרי המקרא, בתוך "בעיני אלוהים ואדם – האדם המאמין ומחקר המקרא" עמודים 401–403, באתר Academia.edu
- דייויד ביאלה, The God with Breasts: El Shaddai in the Bible, History of Religions, פברואר 1982, in JSTOR (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק א'
- ^ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק א', פרק כ"ח, פסוק ג', פרק ל"ה, פסוק י"א, פרק מ"ג, פסוק י"ד, פרק מ"ח, פסוק ג'
- ^ ספר שמות, פרק ו', פסוק ג'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י', פסוק ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד א'
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ג'
- ^ פירוש רש"י לתורה על ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק א'
- ^ מורה הנבוכים חלק א' פרק סג'
- ^ פירוש האבן עזרא על ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק א'
- ^ רלב"ג על ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק א'
- ^ ראו ספר מלכים א', פרק כ', פסוק כ"ג: אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם, וכן ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ב' "הופיע מהר פארן".
- ^ על פי מאמר של יואל אליצור המצוין להלן
- ^ נפתלי הרץ טור סיני ואורן כהן. ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 1883–1951 / מוקדש לזכרו של משה דוד קאסוטו (1954 / תשי"ד), pp. 41
- ^ שם אביו של שלומיאל בן צורישדי
- ^ שם אביו של אחיעזר בן עמישדי
- ^ שם אביו של אליצור בן שדיאור
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף רס"ו, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ה', הלכה ד'.
- ^ חיים ויטאל, פרי עץ חיים שער התפילין
- ^ חסד לאברהם אבן שתיה עין הקורא נב, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
