רשת אפלה
רשת אפלה (מאנגלית: Darknet) היא סוג רשת בתחום תקשורת נתונים מסוג רשת תכסית (overlay network), כלומר רשת נפרדת שמתקיימת על פני תשתית האינטרנט אליה ניתן לגשת רק באמצעות תוכנה, הגדרה או אישור ספציפיים לרשת, לרוב על ידי שימוש בפרוטוקולי תקשורת נתונים חריגים ופורטים לא-תקניים. ישנם שני סוגים נפוצים של רשתות אפלות: האחד הוא רשת עמית לעמית לשיתוף קבצים, אשר בה נעשים הקישורים אך ורק בין עמיתים נאמנים (לעיתים נקראת friend to friend או F2F) לדוגמה רשתות VPN פנימיות של משרדים, חברות וארגונים אחרים; הסוג השני הוא רשתות פרטיוּת אנונימיות כדוגמת רשת השירותים הנסתרים של Tor (המכונה לעיתים "הרשת האפלה" או "הדרקנט"). בגלל אופיו האנונימי של הסוג השני, רשתות פרטיות אלו הן מוקד לתקשורת של קבוצות פוליטיות מחתרתיות, של מדליפי מידע, של עברייני מחשב ושל פעילויות בלתי חוקיות אחרות. בעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה עלייה עקבית במספר הרשתות האפלות. נכון לשנת 2010, קיימות אלפי רשתות מסוג זה[1].
המונח Clearnet ("רשת שקופה") הוא המונח ההופכי לרשת אפלה (דארקנט), ומתאר את התוכן האינטרנטי אליו ניתן לגשת באמצעות פרוטוקולי תקשורת תקניים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "דארקנט" נטבע לראשונה בשנות ה-70 כדי לתאר רשתות מחשבים שהיו נפרדות ומבודדות, מטעמי ביטחון, מרשת ARPANET (אשר התפתחה ברבות הימים לאינטרנט). רשתות דארקנט היו יכולות לקבל מידע מרשת ARPANET אולם היו להן כתובות שלא הופיעו ברשימות הרשת ולא הגיבו לשאילתות, כולל שאילתות פינג, ממחשבים מחוץ לרשת.
המונח זכה לפופולריות בעקבות פרסום מאמר משנת 2002, אותו כתבו ארבעה חוקרים עובדי מיקרוסופט, בשם "הדארקנט ועתיד הפצת תוכן" (באנגלית: The Darknet and the Future of Content Distribution)[2]. במאמר טענו הכותבים כי רעיון הדארקנט מבוסס על שלוש הנחות:
- כל אובייקט המופץ יהיה זמין רק לשבריר מן המשתמשים בצורה המאפשרת העתקה.
- משתמשים יעתיקו אובייקטים אם הדבר אפשרי ומעניין.
- משתמשים מחוברים בערוצי פס רחב.
טענת המחברים היא כי רשתות דארקנט הן רשתות הפצה העולות מהפצת אובייקטים בדרך המתוארת בהנחה מס' 1 והפצת אותם אובייקטים בהתאם להנחות 2 ו-3.
חוקרי מיקרוסופט טענו כי נוכחות רשתות אפלות היא הגורם העיקרי שמונע את פיתוחן של טכנולוגיות ניהול זכויות דיגיטלי ישימות. מאז התרחב מאוד השימוש במונח "דארקנט", ובתחילת העשור השני של המאה ה-21 הוא שגור אף באמצעי תקשורת ההמונים. דיונים על רשתות דארקנט נערכים בתחומים רבים של אבטחת מערכות מידע, בשל מאפייני חלק מן המשתמשים ברשתות דארקנט. חלק מן הפרסומים ברשתות דארקנט נעשים ממניעים פוליטיים, בעוד פרסומים אחרים הם ממניעים פליליים. אחד השימושים ברשתות דארקנט הוא לצורך הפצת חומרים המוגנים בזכויות יוצרים.
כפי שגורס ד"ר לב טופור, חוקר סייבר שמאמריו בתחום זכו במגוון פרסים, הרשת האפלה אומנם פותחה על ידי הצי האמריקאי לצרכני מודיעין אך כעת היא משמשת למגוון פעולות אחרות שחלקן אף מועילות. למשל, מדליפים ופעילי זכויות אדם עוקפים צנזורה רשתית בכך שהם גולשים בצורה פרטית ואנונימית (כמעט לחלוטין). בארצות כגון איראן וקוריאה הצפונית ובעוד רבות אחרות יש צנזורה, ולעיתים נקודת גישה שונה, כמו VPN, אינה מספיקה כדי לעקוף צנזורת DNS או צנזורת IP. אחד מהמקרים המפורסמים קרה בירדן בשנת 2013, כאשר הרשויות חסמו 291 אתרי אינטרנט שלא עלו בקנה אחד עם רוח השלטון. אזרחים ירדנים רבים בחרו להשתמש ב-VPN או ברשת האפלה, למשל ב-TOR, כדי לעקוף את הצנזורה[דרושה הבהרה].
רשתות וגישה אליהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל הרשתות האפלות דורשות התקנה של תוכנה מסוימת או שינוי מסוים בהגדרות הרשת כדי להתחבר אליהן. כך, לדוגמה, רשת Tor דורשת דפדפן Tor כדי להתחבר אליה או חיבור דרך שרת פרוקסי שמתפקד בצורה דומה.
רשתות אפלות פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השירותים הנסתרים של Tor (אנגלית: Tor hidden services) - רשת שפועלת על תשתית רשת Tor. ככל הנראה הרשת האפלה הגדולה והמפורסמת ביותר.
- I2P - רשת עמית לעמית אנונימית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- .Lev Topor (2019). Dark and Deep Webs- Liberty or Abuse. International Journal of Cyber Warfare and Terrorism. Vol.9.2 (באנגלית).
- רועי גולדשמידט, שימוש בתשתיות תקשורת אנונימיות על גבי האינטרנט למטרות פשיעה, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 1 בינואר 2012
- עודד ירון, הצד האפל של הרשת: גן עדן לפשע המאורגן, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2011
- אילן גטניו, הצד האפל של הרשת, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2012
- רנן אלעל, דארקנט: העולם התחתון של האינטרנט, באתר ynet, 6 באפריל 2013
- כתבת תחקיר של צינור לילה באתר נענע 10
- נמרוד צוק, הרשת האפלה כוללת רק 2,100 אתרים פעילים, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2015
- איך קונים נשק, סמים ומזמינים חיסול ברשת? הצצה לתוככי הדארקנט, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2016
- Paul Boutin, See You on the Darknet. Slate, January 28, 2004. (באנגלית)
- File-sharing 'darknet' unveiled. BBC, August 16, 2006. (באנגלית)
- Tor Project: Anonimity Online (באנגלית)
- אמיר עוז, המקום הכי חשוך ברשת: מה קורה בדארקנט?, באתר "אנשים ומחשבים", 1 במרץ 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Xiaowei C, Xiaowen C, Jiangchuan L. Unveiling Popularity of BitTorrent Darknets. IEEE 2010.
- ^ Biddle P, England P, Peinado M, and Willman B. The Darknet and the Future of Content Distribution. Proc. ACM Workshop Digital Rights Management 2002
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
