הרוזנות של יפו ואשקלון היה שמה של סניורה צלבנית, אחת מארבע הסניורות המרכזיות שהרכיבו את המדינה הצלבנית ממלכת ירושלים. ברוזנות נכללו האחוזות הווסליות של רמלה ויבנה (איבלין).

העיר יפו נכבשה ללא קרב על ידי מסע הצלב הראשון בראשות גוטפריד מבויון - אז מבצר חרב ונמל לא פעיל. הצלבנים השתמשו בנמל ושיקמו את חורבות המבצר בשנת 1100. בגלל חשיבותה האסטרטגית של העיר היא נשארה בגדר נחלה של מלך ירושלים עד לשנת 1110 אז נמסרה העיר להוגו מפואיסה, אביר צלבני שקיבל עם העיר את התואר הוגו הראשון, רוזן יפו.

בשנת 1134 התמרדו אצילים המקומיים, בניהם של מנהיגי מסע הצלב הראשון התמרמרו על המלך החדש - פולק מאנז'ו שלא הגיע מקרבם ושנישל אותם מעמדותיהם הבכירות בממלכה. מנהיג האצילים הממורמרים היה הוגו השני, רוזן יפו - אחיינה של מליסנדה, מלכת ירושלים. פולק, שזיהה את הפוטנציאל ההרסני הגלום בקרבתו של הוגו לירושלים, החליט לסלקו והאשים אותו בניאוף עם המלכה. כתגובה פתח הוגו במרד, נמלט ליפו ואיחד כוחותיו עם הצבא המצרי באשקלון. הוא הצליח להביס את הצבא ששלח המלך כדי לעצרו, אך הבין כי לא יוכל להמשיך ולהחזיק מעמד מול המלך החזק ובסופו של דבר הוגלה ממלכת ירושלים ויפו חזרה להיות חלק מנחלת מלך ירושלים והועברה לבנו השני של פולק אמלריך, שהוכרז כרוזן יפו עם הגיעו לגיל הבגרות.

בשנת 1153 כבש בלדווין השלישי, מלך ירושלים את העיר אשקלון מידי המצרים, והוסיף אותה לנחלתו של אחיו אמלריך, בכך מחזק את מעמדה של הרוזנות כאחת מהישויות הפיאודליות החשובות והחזקות בממלכה.

בשנת 1162, הוכתר אמלריך למלך לאחר שביטל את נישואיו לאגנס - בחירת ליבו שהמשיכה להחזיק בתואר רוזנת יפו ואשקלון, וקיבלה קיצבה חודשית מהכנסות הרוזנות.

הרוזנות כווסל של ממלכת ירושלים הוחזקה על ידי בני משפחת המלוכה ושטחיה העבירו תשלומים ומס לממלכה הרוזנות חדלה מלהתקיים לאחר קרב קרני חיטין ורק לאחר מסע הצלב השלישי נכבשו מחדש הערים המרכזיות של הרוזנות יפו ורמלה.

בשנת 1221 נמסרה הרוזנות לידיו של גוטייה הרביעי מבריין. בשנת 1244 הוביל הרוזן את צבאות ממלכת ירושלים לקרב הירביה בסופו הושמד הצבא הצלבני לחלוטין, גוטיה הרביעי נתפס בשבי והובל על ידי החווריזמים אל מול חומות יפו ואיימו כי יתלו אותו אם העיר לא תימסר לידם. לאחר שגוטייה עצמו דרש כי העיר לא תיכנע הוא עונה ונמסר למצרים.

לאחר מותו בשבי נמסרה העיר למשפחת איבלין ובשנת 1268 נפלה יפו לידי ביברס ובכך בא הקץ על הרוזנות.

תואר האצולה "רוזן יפו ואשקלון" המשיך להתקיים כתואר בלבד שניתן לבני משפחות אצולה מקפריסין עד המאה ה-15.

רוזנות יפו ואשקלון הייתה פטרונית של מספר סניוריות:

• הסניוריה של רמלה
• הסניוריה של איבלין
• הסניוריה של מירבאל

• יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, שני כרכים, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005; הספר זכה בפרס ישראל בתרגומו לצרפתית בפרס האקדמיה הצרפתית