רבי מאיר בעל הנס
_-_Tomb_of_Rabbi_Meir_Baal_Haness.jpg)
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.
זהותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכור הראשוני לאדם זה מופיע בספר יחוס צדיקים (דף יז.) שנדפס במנטובה בה'שכ"א.[1] המקור הראשון המקשר אותו לתנא רבי מאיר הוא בספר כתר שם טוב שנדפס בתקנ"ד.
הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר, לפיו חיילים רומאיים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, בו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני" והבטחתו התקיימה[2].
רבי יחיאל היילפרין בספר סדר הדורות מצטט מחבר המזכיר את רבי מאיר בעל הנס וכותב "לא ידעתי מיהו".[3]
לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים[4] אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא[5]. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.
יעקב ליפשיץ מספר על הקופה ואומר ש"קראו לצדקה הזו על שם איש חסיד וקדוש... שהיה מפורסם בניסים ועל כן קראוהו רבי מאיר בעל הנס.[6]
קופת רבי מאיר בעל הנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל סיפור הנס המוזכר בתלמוד שהובא לעיל, התפתחה אמונה עממית כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בי"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו[7]. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את ביטוי התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".
קהילות רבות אף החזיקו, ומחזיקות עד היום, "קופת צדקת רבי מאיר בעל הנס", המפורסמות והגדולות שביניהן הן:
- כולל ווהלין
- רבי מאיר בעל הנס סלאנט - להחזקת עניי ארץ ישראל
- כולל שומרי החומות - ליוצאי הונגריה
- כולל חבת ירושלים - ליוצאי גליציה
- כולל חב"ד - להחזקת עניי ארץ ישראל
- כולל אהבת ציון - ליוצאי זיבנבירגן (טרנסילבניה)
- כולל פולין - ליוצאי פולין
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ראובן מרגליות, ר' מאיר בעל נס, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, ירושלים תש"ך, עמ' כ"ה
- הרב ישעיה מילר, "לא ידעתי כוונתו" - על ר' מאיר בעל הנס בגוש חלב, וקבר ר' מאיר בטבריה, אור ישראל חוברת נ"ד, טבת תשס"ט, עמ' רל"ג-רל"ו
- קופת רבי מאיר בעל הנס, גבול עולם, חוברת מכתבי תמיכה ב"קופת רבי מאיר בעל הנס", ירושלים, תרס"ג / 1903, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הספר לקריאה באתר הספרייה הלאומית
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א'
- ^ ר' יחיאל היילפרין, סדר הדורות, חלק ב ערך אבטולמוס
- ^ מאיר בעל הנס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ ראובן מרגליות, בספרו "שמות וכינויים בתלמוד".
- ^ יעקב ליפשיץ, זכרון יעקב, חלק ב עמ' 30
- ^ חיים סיימונס, עליה לקברי צדיקים בחודש אייר, 'סיני' קח, עמ' 14.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
