רבי הלל בן רבן גמליאל

לידה	המאה ה־3
פטירה	המאה השלישית לספירה
תקופת הפעילות	? – המאה ה־3
השתייכות	דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל
תפקידים נוספים	אמוראים
רבותיו	סבו רבי יהודה הנשיא; אביו רבן גמליאל ברבי; רבי זכאי דכבול
בני דורו	אחיו רבי יהודה נשיאה
שם השושלת	שושלת הלל הזקן
אב	רבן גמליאל ברבי

רבי הלל או רבי הילל היה חכם מאחרוני דור המעבר בין התנאים לאמוראים ובדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבן גמליאל ברבי.

רבי הלל הספיק עוד ללמוד מפי סבו, רבי יהודה הנשיא^[1]. היה מבאי ביתו של רבי זכאי דכבול ובבואו עם אחיו יהודה לביתו שבכבול התקבלו בכבוד רב על ידי תושבי המקום^[2].

בהקשר לשני עניינים מוזכר כי רבי הלל ואחיו הגדול רבי יהודה נשיאה בחרו לוותר על פעולות המותרות משום שהציבור חשב שהן אסורות: הם נהגו לרחוץ יחד בבית מרחץ, אך הציבור לא ראה בעין יפה רחיצת שני אחים יחד, ולכן הם חדלו מלרחוץ יחד. כמו כן, היו נוהגים לצאת בשבת עם "קורדקיסין", שהם סנדלים רחבים ורופפים, ולא חששו שמא הם יישמטו מהרגל, אך חדלו ממנהגם כשהדבר גרם לתמיהה בציבור, אף על פי שסברו שהדבר מותר^[3].

רבי הלל נחשב לרוב כחלק מ"דור המעבר" בין התנאים לאמוראים ודבריו נכללו בברייתות ולחלק מהדעות גם במשנה (ראו לקמן), בעוד אחיו הגדול רבי יהודה נחשב בדרך כלל לבן הדור הראשון לאמוראים. הרב אהרן היימן מציע, שההבדל נובע מכך שרבי הלל נפטר בגיל צעיר ורוב תורתו היא עוד מתקופת דור המעבר, בעוד רבי יהודה האריך ימים ופעל בעיקר כבר בתקופת האמוראים.

לפי חלק מהמקורות, היה בקיא גדול בתרגום המקרא, דבר שהוביל את אוריגינס להתייעץ עמו.

יש המזהים אותו^[4] עם רבי הלל שאמר ”ר' הלל אומר: אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה”. על דבריו אלו אמר רב יוסף: "שרא ליה מריה לרבי הלל (=ימחל לרבי הלל אדונו, ה')" אולם רש"י מפרש את דברי רב הלל בכך שלדעת רב הלל המשיח הוא בורא עולם ולכן רב הלל לא חולק על האמונה במשיח דעתו של רב הלל שבורא עולם יגאל את עם ישראל לבדו ^[5]. יש הטוענים כי רבי הלל זה הוא הלל נשיאה^[6] או אמורא אחר^[7]. מימרה זו, השוללת לכאורה את האמונה בביאת המשיח, העסיקה רבים מההוגים היהודים במהלך הדורות^[8].

במסכת אבות^[9], הובאו מספר משניות בשמו של "הלל", אשר יש הסוברים כי הם מדברי רבי הלל, משום שהובאו לאחר דבריהם של סבו רבי ואביו רבן גמליאל ברבי^[10]. לעומתם, רבים סוברים שמשניות אלו הן מדבריו של הלל הזקן, שכן לאחריהן מופיעה הפתיחה "רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי"^[11]:

• ”הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה”
• ”אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ”
• ”אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ), עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן”

בתלמוד מובאת ברייתא בשם "הלל": ”תני הלל: אין כותבין פרוסבול אלא על עציץ נקוב בלבד” (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ז, עמוד ב'). רש"י כותב שהלל זו הוא אמורא, וייתכן שזהו רבי הלל, שכן דבריו הובאו בברייתא^[12].

• הרב אהרן הימן, "רבי הלל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• איזידור זינגר וס. מנדלסון, HILLEL BEN GAMALIEL III, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).