שלגון
.jpg) | |
| תמונה של אדם מחזיק בשלגון בטעם מלפפון, סמבוק ונענע. | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
ice cream bar, גלידה  |
| מוצא |
ארצות הברית |
| מרכיבים עיקריים |
flavoring, מים, מיץ |
  | |
שַׁלְגּוֹן או שִׁלְגּוֹן (הידוע גם בשמו העממי אַרְטִיק) הוא מעדן קפוא על מקל. בדומה לו, קרחון ("קרטיב") הוא מעדן קרח על מקל (בדרך כלל בתוספת צבעי מאכל).[1]
השם העממי "ארטיק", המשמש בפי רבים כשם גנרי למוצר, הוא במקורו שם מותג של מפעל וחברה "ארטיק" שפעלה בישראל ושיווקה מותג שלגון נפוץ. המפעל בתורו נקרא על שם המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע לייצור שלגונים. השם ארטיק הוא שיבוש של המילה הלועזית arctic, שמתארת את חוג הקוטב הצפוני.[2]
קרחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקרא עממית קרטיב (גם הוא במקור שם מותג) או ארטיק קרח, ובעבר אֶסְקִימוֹ. קיימים מקורות פופולריים המייחסים את ההמצאה לאמריקאי פרנק אפרסון, אך לכך אין ביסוס – וקיימות עדויות למעדן דמוי שלגון-קרח עוד במאה ה-19. גם אם אפרסון לא היה הראשון שייצר שלגוני קרח, הוא היה הראשון שניצל את ההמצאה לייצור תעשייתי ומסחרי של המעדן. הקרחון הראשון שיוצר והוגן על ידי פטנט יוצר בארצות הברית על ידי חברת Popsicle של אפרסון ב-1924. השם "פופסיקל" עודנו שם גנרי בארצות הברית לשלגוני קרח.
שלגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשי השלגון ב"סנדוויצ'י גלידה" (גלידת קסטה), גלידה מצופה בשתי עוגיות. גלידות כאלו הופיעו במחצית השנייה של המאה ה-19 בניו יורק ובסן פרנסיסקו. בראשית שנות ה-20 החלו להופיע בארצות הברית מוצרי גלידה על מקל. אחד המוצרים הראשונים היה Good Humor, גלידה על מקל מצופה שוקולד שפיתח הארי ברט ב-1920. מוצר אחר שהופיע באותה תקופה היה ה-Eskimo Pie, שפיתח מהגר מדנמרק, כריסטיאן נלסון, שהוציא פטנט על המצאתו ב-1921 (תוקף הפטנט פג ב-1929). ה"אסקימו פיי" היו שלגונים בטעם וניל עם ציפוי שוקולד.
כיום מיוצרים גם שלגונים שאינם מורכבים מגלידה (על בסיס שמנת) אלא מסורבה, חלב סויה, ללא סוכר (עם תוספת אספרטם) ועוד.
שלגונים בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל נהנים שלגונים מפופולריות המתבטאת גם בתרבות הפופולרית:
- שם סדרת הסרטים אסקימו לימון מבוסס על שלגון (קרח) שהיה מקובל בשנות ה-50 של המאה ה-20.
- ב-1993 הופיע צביקה פיק בקדם אירוויזיון עם השיר "ארטיק קרטיב". פיק הגיע למקום השביעי, עם 34 נקודות.
- רמי פורטיס ושלומי ברכה יצרו ב-1998 את השיר "משאית פיננסית" המתאר את מסעותיו של שלמה ה"גזלן" (מוכר שלגונים מתוך רכב מסחרי), הפותח בסופו של השיר "מזנון דרכים על גבול ירדן" עם הפזמון "ארטיק-קרטיב, ארטיק-קרטיב, צועק בקול!"
- בספר "פיות הים" מאת ליימן פרנק באום, הקרחון מוצג בתור אחד המאכלים שמוגשים בארמונו של זוג, המכשף הרשע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורון פישלר, ארטיק קרטיב, בפודקאסט "התשובה", 8 ביוני 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
