קרב מוצב מארס
| מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – 9 באוקטובר 2023 (50 שעות) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מוצב מארס | |||||||||||||||||
| תוצאה | הדיפת המחבלים ומניעת השתלטות על המוצב | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מוצב מארס  | ||||||||||||||||||
קרב מוצב מארס התחולל בין לוחמי הפלוגה המסייעת של גדוד 51 מחטיבת גולני לבין מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שניסו לפשוט על מוצב מארס במסגרת מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. בקרב הבלימה במוצב מארס נהרג לוחם מהפלוגה המסייעת של גדוד 51. לוחמי המוצב לחמו במחבלים במשך שעות ארוכות, בקרבות אש ובתנאים קשים ולאחר שעות של לחימה הצליחו לבלום את המתקפה ולטהר את סביבת המוצב ממחבלים. מוצב מארס היה המוצב היחיד בכל יום המתקפה שאליו מחבלי חמאס לא הצליחו לחדור.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר, מוצב מארס הוחזק בידי כ-20 לוחמים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 מחטיבת גולני אשר איישו את המוצב באותו זמן. ב-06:30 בבוקר, בעוד השמים מלאים במטחים, מפקד המוצב, סרן יובל בן שלומי, פקד על הלוחמים להיכנס למיגונית כדי להבטיח את ביטחונם. בן שלומי ניגש לרכב הדוד במטרה להתעדכן במצב השטח ולקבל מידע עדכני על הנפגעים. תוך כדי שהוא בודק את הקשר, הוא ראה לפתע שלושה מחבלים רצים לעבר קיבוץ כיסופים. מבלי להסס, סרן בן שלומי יחד עם שלושת לוחמי החפ"ק שלו עולים על רכב הדוד ויוצאים לעבר המחבלים. בדרך, הם נתקלים באש מחבלים קשה ומנהלים קרב אש אינטנסיבי. בסופו של הקרב, הצליחו לחסל את המחבלים.[5]
במקביל, כוח החפ"ק זיהה שיירה של מחבלים רכובים על אופנועים, ומצד שני, שיירה של טנדרים מתקרבת. הם נכנסו למארב והחלו להילחם. ג'יפ הדוד ספג פגיעת RPG ויריות רבות מהמחבלים, והמצב בשטח הפך למאוד קשה.
בתוך המוצב, הלוחמים התמקמו בנגמ"שים וסמ"ר שלם ענאקי, ששמר על קשר עם השטח, הכריז בקשר על כוננות "גשם סגול". כל הלוחמים רצו לחדר האוכל, שהוסב למרחב מוגן, והתמקמו שם. סמ"ר ענאקי נשאר בשטח הנגמ"שים כדי לחכות למטרות נוספות. לאחר מספר דקות, פצמ"רים החלו ליפול בתוך שטח המוצב. הנפילות פגעו במערכת התקשורת של המוצב וגרמו לניתוק הקשר. כוחות המוצב, שחלקם היו בחוץ להדוף את המחבלים בשטחים הסמוכים לגדר, השאירו רק 10 לוחמים בתוך המוצב. הלוחמים קיבלו החלטה קשה – לצאת ולהילחם פנים מול פנים מחוץ למוצב.[6]
כוח הלוחמים הראשון שיצא מהמוצב הצליח לחסל שלושה או ארבעה מחבלים, אך תוך כדי הקרב, הכוח ספג פגיעת RPG בסמוך אליו. לאחר הקרב, הכוח חזר למוצב והחל להתארגן לקרב פנים אל פנים. סמ"ר ענאקי ורס"פ הפלוגה, רס"ל ניב דאדו, תיאמו את ההגנה הפנימית של המוצב.
במקביל, מחלקה 5 של הפלוגה המסייעת פעלה באזור הסמוך לכיסופים. שם, תוך קרבות עזים והסתערות על המחבלים, חיסלה המחלקה מספר רב של מחבלים. במהלך הקרב, סמ"ר בר רוזנשטיין,[7] מש"ק הקשר של הפלוגה, נהרג מפגיעת כדור.[5]
לפי הערכות, הלוחמים במוצב מארס ובסביבות כיסופים הצליחו לחסל כ-30 מחבלים. מוצב מארס היה המוצב היחיד שבו מחבלי חמאס לא הצליחו לחדור, והלוחמים, בגבורתם ובאומץ הלב שלהם, שמרו עליו בכל מחיר.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 הלל ביטון רוזן, קרב גבורה: סיפורו של המוצב שאליו מחבלי חמאס לא הצליחו לחדור, באתר עכשיו 14, 21/05/24
- ^
יהיה טוב | עשרים ותשעה חיילים מגדוד 51 של גולני נפלו בקרבות הקשים של השבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 24:59), 17 בדצמבר 2023
- ^
סמ"ר בר רוזנשטיין ז"ל, באתר צה"ל
- ^ הלל ביטון רוזן, קרב גבורה: סיפורו של המוצב שאליו מחבלי חמאס לא הצליחו לחדור, באתר עכשיו 14, 21 במאי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
