קרבפנם היא אנטיביוטיקה רחבת טווח מקבוצת הבטא לקטם. שלושה תכשירים עיקריים מקבוצת הקרבפנם נמצאים בשימוש: אימיפנם (Imipenem), מרופנם (Meropenem) וארטפנם (Ertapenem).

טווח הפעולה של אימיפנם ומרופנם דומה וכולל חיידקים גראם-חיוביים (אך לא כנגד MRSA, ולא כנגד MRSE ויתר חיידקי Enterococcus עמידים), חיידקים גראם-שליליים (כולל בטא לקטמאז רחב ספקטרום (ESBL) וחיידקי הסוג Pseudomonas), אל-אווירניים וכן פעילות מסוימת כנגד חיידקי הסוג Mycobacterium.

ארטפנם אינו יעיל כנגד Pseudomonas aeruginosa, חיידק נפוץ הגורם זיהומים אצל מדוכאי מערכת החיסון ובבתי חולים. לשני חיידקים עמידות אינטרינזית כנגד קרבפנם - Stenotrophomonas maltophillia ו-Burkholderia cepacia.

בשנים האחרונות נצפית עמידות הולכת וגוברת של משפחת חיידקי Enterobacteriaceae (חיידקי מעיים גראם שליליים) כנגד אנטיביוטיקות מקבוצת הקרבפנם. עמידות זאת המכונה גם CPE מועברת על גבי פלסמיד. החל משנת 2006 נצפית בישראל התפרצות של זיהומי Klebsiella pneumoniae עמידה לקרבפנם במנגנוני CPE.

טווח הפעולה הרחב של אימיפנם ומרופנם מאפשר שימוש בהם כתרופת בחירה בזהומים פולשניים חמורים, בטרם זוהה מחולל הזיהום, בעיקר בבתי חולים, בהם יש אוכלוסייה של חיידקים שפיתחה עמידות כנגד תכשירי אנטיביוטיקה רבים.

עם זאת, מכיוון שמציאת אנטיביוטיקה יעילה נגד חיידקים עמידים לקרבפנם היא קשה, מומלץ להשתמש בקרבפנם באופן מוגבל, ולהשתמש באנטיביוטיקות אחרות במידת האפשר. קיימים אף מוסדות רפואיים בהם השימוש בקרבפנמים מוגבל, ומותנה באישור מומחה למחלות זיהומיות.

תופעת הלוואי הנפוצה היא אלרגיה ובעיקר פריחה. חלק מהאנשים הרגישים לפניצילין יהיו גם רגישים לקרבפנם. תכשירים ממשפחת הקרבפנם יכולים לגרום פרכוסים. תופעת לוואי זו שכיחה בעיקר בילדים קטנים, ובעיקר בשימוש באימיפנם שחדירותו למוח גדולה משל מרופנם. מסיבה זו מועדף השימוש במרופנם בילדים תחת גיל 12 שנים ולטיפול בדלקת קרום המח בכל הגילאים.

תופעות לוואי נוספות של משפחת הקרבפנמים כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, וסרפדת. במינונים גבוהים, ובמיוחד במטופלים הסובלים מתפקוד כלייתי נמוך, עלולות התרופות מקבוצה זו לגרום להתקפים אפילפטיים.

• Carbapenem-resistant enterobacteriaceae
• הערך "קרבפנם", באתר "ויקיתרופות"
• הערך "קרבפנם", באתר ויקירפואה

מדיה וקבצים בנושא קרבפנם בוויקישיתוף