לביא

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	הגליל התחתון
גובה ממוצע[1]	‎299 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	הקיבוץ הדתי
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
- אוכלוסייה	604 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.9% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הגליל העליון מוגדלת)   לביא (למפת הגליל העליון רגילה)   לביא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום לביא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום לביא 32°47′15″N 35°26′31″E / 32.787447307788°N 35.4420657649566°E / 32.787447307788; 35.4420657649566 מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל התחתון באדום - לביא בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	3 מתוך 10
https://www.kibbutzlavi.com/

לָבִיא הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון. היישוב, הממוקם בגליל התחתון בגובה 310 מטר מעל פני הים, נמצא כ־10 דקות נסיעה מהעיר טבריה וסמוך למחלף גולני.

קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה, רובם היו בין 10,000 הילדים היהודיים הפליטים שהובאו לבריטניה מגרמניה בקינדר-טרנספורטים של שנות השלושים.

הקיבוץ הוקם ליד אדמות הכפר הערבי הנטוש "לובּיא" (לוביה), שתושביו ברחו עם נפילת "צבא ההצלה", בתום קרבות עשרת הימים על סג'רה. הכפר נכבש על ידי גדוד "ברק" של חטיבת גולני, יום קודם לשוך הקרבות, והדרך לטבריה נפתחה בשנית, לאחר שנאסרה לנסיעה לא ממוגנת משום התנכלויות ומעשי טרור מצד תושבי הכפר.

מקור השם לביא ולוביא הוא היישוב לביא בימי המשנה והתלמוד, שבו שכן פונדק לביא, על הדרך מטבריה לציפורי.

בשנת 2005, חיו בקיבוץ כ־220 חברים יחד עם משפחותיהם, סך הכול כ־700 נפשות.

הקיבוץ מתקיים מגידולי חקלאות שונים, רפת, עדר בקר לבשר ומפטמה, לולי פטם "לביא תעשיות רהיטים" מפעל ייחודי המייצר ריהוט לבתי כנסת ומלון לביא לאוכלוסייה הדתית.

בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי, שבתחומי הקיבוץ לומדים גם ילדי היישובים האחרים במועצה האזורית הגליל התחתון. הילדים בגילאי התיכון מתפזרים בין התיכונים השונים: הישיבה התיכונית בשדה יעקב, האולפנית והישיבה התיכונית בטבריה ובית הספר השיתופי בקיבוץ שדה אליהו. בנוסף לבית הספר נמצאת ליד הקיבוץ הפנימייה הדתית "הודיות".

קיבוץ לביא היה ראשון הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי שבו כיהן רב. ארבעה רבנים הנחשבים כמשמעותיים בציונות הדתית כיהנו, בתקופות שונות, בתפקיד "רב הקיבוץ" של לביא: הרב משה לוינגר (1960-1967), הרב שלמה אבינר (1971-1977), הרב משה גנץ והרב יהודה גלעד (החל משנת 1982).

יער לביא, קרני חיטין ומתחם נבי שועייב.

• 
  פנים בית הכנסת ביישוב, 2008
• 
  בית מגורים טיפוסי בלב הקיבוץ, 2008
• 
  מגדל המים של הקיבוץ, 2008
• 
  מגדל הסילו

מדיה וקבצים בנושא לביא בוויקישיתוף

• לביא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• אתר האינטרנט הרשמי של לביא
• לביא באתר הרשות לפיתוח הגליל
• מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת בקיבוץ לביא, באתר 'חלון אחורי', 28.5.14
• דוד זכאי, "לביא" עלה לשדות הגליל, הצופה, 4 במרץ 1949
• ההתישבות הגדולה למרחב, הצופה, 16 במרץ 1949
• מייסדי לביא עולים על הקרקע. יומני כרמל, מרץ 1949
• נ. עמינוח, קיבוץ „לביא" לבדד ישכון, הצופה, 24 באפריל 1964 - (המשך)

קיבוצי הקיבוץ הדתי
שדות נגב	סעד • עלומים
דרום/מרכז	עין צורים • קבוצת יבנה • בארות יצחק
גוש עציון	כפר עציון • ראש צורים • מגדל עוז
עמק בית שאן	שלוחות • עין הנצי"ב • שדה אליהו • טירת צבי
הר הגלבוע	מעלה גלבוע • מירב
הגליל התחתון	לביא • בית רימון
מושבים שיתופיים	משואות יצחק • ניר עציון • בני דרום

יישובי מועצה אזורית הגליל התחתון (מחוז הצפון) קיבוצים בית קשת • בית רימון • לביא מושבים אילניה • ארבל • הזורעים • כפר זיתים • כפר חיטים • כפר קיש • שדה אילן • שדמות דבורה • שרונה מושבות מצפה יישובים קהילתיים גבעת אבני • מסד • מצפה נטופה • שיבולת מוסדות הודיות • כדורי מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל התחתון באדום - לביא בירוק - מיקום בניין המועצה