קארמניולה
 סמל קארמניולה | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 פיימונטה |
| נפה | טורינו |
| בירת העיר |
קארמניולה  |
| שטח | 96.38 קמ"ר |
| גובה | 240 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 28,182 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 257 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 44°51′N 7°43′E / 44.850°N 7.717°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.carmagnola.to.it | |
  | |
קארמניוֹלה (באיטלקית: Carmagnola) היא עיר במחוז פיימונטה כ-26 ק"מ דרומית לעיר טורינו, שבצפון איטליה.
מלבד מספר אזורים עירוניים, רוב שטחה של קארמניולה מורכב מאזורים כפריים וחוות חקלאיות. העיר ממוקמת על הגדה הדרומית של נהר הפו, מעט לפני שהוא מתעקל צפונה לכיוון טורינו. זרימת הנהר האיטית באזור, מייצרת אדמות סחף פוריות.
בקרבת העיר קיימות שתי שמורות טבע: הגדולה מביניהם היא שמורת Riserva Naturale Speciale" della Lanca di San Michele" בגודל של כ-140 אלף דונם, ליד מונקאליירי שמדרום לטורינו.[1] השנייה, Parco Comunale Bosco Del Gerbasso, שממוקמת מצפון-מערב לעיר, קטנה משמעותית, ושטחה עומד על כ-190 דונם.[2]
כיום אין קהילה יהודית בעיר, אך קיים בה בית כנסת משוחזר עם בימה מפוארת, שהחל משנת 1987 ניתן לבקר בו, בתיאום מראש עם קהילת טורינו.
היסטוריית העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצודה שבעיר נבנתה במאה ה-9. מאותה תקופה קיימים מסמכים רשמיים על קארמניוֹלה. שטח היישוב היה בבעלות משפחת ארדויניצ'י (אנ') מטורינו (Marca di Torino). מסביב למצודה נבנתה חומה, שבתחומה הוקמה עיר קטנה. המרקיזות של סלוצו (Il marchesato di Saluzzo), שקנתה שליטה בעיר, נחלה מפלה במהלך המלחמה האיטלקית 1542–1546, בקרב קרסולה (אנ') כנגד הצרפתים וכך נאלצה להעביר את השליטה במקום לידי הצרפתים, ואלה נשארו לשלוט בה כ-40 שנה.
בין יוצאיה הבולטים של העיר היה המצביא פרנצ'סקו בוסונה דה קארמניולה. (אנ').[3]
ב-1588 עברה העיר לשליטת בית סבויה לאחר שקרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה, כבש את העיר לאחר שהטיל עליה מצור. בשנים 1637–1642 היה המקום תחת שליטה צרפתית. ב-1691 חזרה העיר משליטה צרפתית לשליטת בית סבויה, לידי הנסיך ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה.
חקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורייתה הייחודית של האדמה בעיר וסביבתה, שנגרמה בשל הסחף מנהר הפו, הביאה לכך שבמשך הזמן היא הייתה מועדפת לגידול ירקות באזור. עם הזמן, גבר בעולם הביקוש לכבלים, ובעקבות כך החלו תושבי האזור גם לגדל צמחים מהם מפיקים סיבים, כמו הקנבס לייצור חוטים וכבלים חזקים הדרושים לאוניות. העיר עסקה לא רק בגידול תוצרת חקלאית, אלא גם בייצור תעשייתי, והתחרתה ביצרנים ממחוז ליגוריה באיטליה וממרסיי שבדרום צרפת.
בינתיים, התגלה כי מהקנבס ניתן גם להפיק חשיש, ובמקביל גבר השימוש בסיבים מלאכותיים. גילוי יכולת הפקת החשיש הוביל לירידה בייצור הקנבס. השלטונות היו מודעים לבעיה שנוצרה, והחליטו כי כתחליף לקנבס, גידולים חקלאיים מסוימים יוגדרו בתור גידולי האזור, וככאלה יהנו מיתרונות בייצור ובשיווק:
- פלפלים מתוקים של קארמניוֹלה (Peperoni di Carmagnola).[4]
- סוג של כְּרֵשה מתוקה מקארמניוֹלה (IL Porro dolce lungo di Carmagnola)
- גידול ארנבות אפורות, (Il Coniglio Grigio di Carmagnola) גם עבור ייצור הכובעים מפרוות הארנבת ושערותיה, בין השאר בבתי החרושת שהתמחו בנושא בעיר אלסנדריה.
יהדות קארמניולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקארמניוֹלה קיים אחד מבתי הכנסת המפוארים בפיימונטה. הוא שוחזר בעזרת השלטונות בהשקעה של 1,265 מיליון לירות איטלקיות.[5] בשנת 1939 התקיימה חתונה בבית הכנסת המקורי, שהייתה האירוע האחרון שנערך בו. בשנות ה-50 של המאה ה-19 דווח כי בית הכנסת נעזב וריהוטו הועבר לטורינו.[6]
חלק מהיהודים בקארמניוֹלה היו מלווים בריבית. בסוף המאה ה-16 מוזכר שמו של הבנקאי היהודי ליאונה. משנת 1680 ידועות שתי משפחות בנקאיים יהודים: פוג'טי ודונטו קונדה. (Pogetti e Donato Conde). במאה ה-18 מספר היהודים בעיר לא עלה על 200 איש. בשנת 1724 הוקם בעיר גטו, בדומה לשאר הערים בפיימונטה. הגטו נבנה בשכונה רחוקה מהכנסייה בשם Cierche, שהיום ממוקמת בקרבת הרחובות Bellini,dell Cherche,Benso,Baldassano.
בית הכנסת הוא ב-Via Bellini, היכן שהייתה בעבר אחת הכניסות לגטו. בכניסה לבית הכנסת חרוטה באבן שיש הכתובת הבאה:
בית הכנסת
המאה הח"י לספה"נ
כי ביתי
בית תפילה
יקרא לכל העמים
ישעיהו נ"ו ז'
בית הכנסת שוכן בקומה הראשונה של בניין מה-מאה ה-17. אולם בית הכנסת בנוי בצורה מרובעת וחלונותיו גבוהים לאפשר כניסה של אור לבית הכנסת. הבימה בבית הכנסת מיוחדת במינה: את האדן הנמוך בצורת מתומן סובבים שמונה עמודים לוליינים, אשר הכרכוב הבארוקי שלהם מתעטר כתר, המתנשא מעל מרכז הבמה. ארונות הקודש בסגנון בארוקי מאוחר - כמו הבימות - מעוטרים בעיטורים רבים.
התפתחות האוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת (על יהדות העיר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- In Piedmont Sixteen Synagogues, בהוצאת הקהילה היהודית בטורינו.
- Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986
- יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קארמניולה- מוזיאון הקנבס
- ביטאון על ההיסטוריה של העיר
- מוזיאון הטבע העירוני
קארמניולה (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Riserva Naturale Speciale della Lanca di San Michele, באתר העיר קארמניולה
- ^ Bosco del Gerbasso, באתר העיר קארמניולה
- ^ קארמניולה חי בשנים 1380–1432, היה בשרות Filippo Maria Visconti נסיך Castelnuovo Scrivia. שימש השראה לטרגדיה של Alessandro Manzoni בשם "הנסיך מקארניולה" Il conte di Carmagnola.
- ^ ההגדרה המשפטית: I Peperoni di Carmagnola sono un "Prodotti agroalimentari tradizionali italiani prodotto agroalimentare tradizionale italiano", riconosciuto dal Ministero per le politiche agricole, di cui è in corso l'istruttoria per il riconoscimento dell'I.G.P
- ^ במחירי היום 670 אלף אירו לפי שער החליפין 1936 לירות לאירו
- ^ המקור: בתי כנסת באיטליה עמוד 44
| מחוז פיימונטה | ||
|---|---|---|
| בירת המחוז | טורינו | 
|
| ניב מקומי | פיימונטית | |
| נפות | אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורבנו-קוזיו-אוסולה • ורצ'ילי • טורינו • נוברה • קונאו | |
| ערים | איווריאה • אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורצ'ילי • מונדובי • סאלוצו • קארמניולה • קונאו • קזאלה מונפראטו • קראסקו | |
| אתרים יהודיים | יהדות פיימונטה • יהדות אסטי • יהדות קזאלה מונפראטו | |
| אתרי טבע | נהר טנרו • נהר בורמידה • נהר צ'רבו • אגם אורטה | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
