קאפלמייסטר (בגרמנית: Kapellmeister או באיטלקית "מאסטרו די קאפלה") הוא תוארו של הממונה על יצירת מוזיקה. המילה היא הלחם של המילים "קאפלה" (מלטינית: מקהלה, תזמורת או, מילולית, "בית תפילה") ו"מייסטר" שמשמעו מומחה או רב-אמן. מכאן שבמקורו התייחס המונח לממונה על המוזיקה בקאפלה, או בית התפילה. מכל מקום, המונח התפתח ומשמעותו השתנתה במידה רבה בהתאם לתמורות שחלו במקצועות המוזיקה.

בארצות דוברות גרמנית, בתקופה שבין 1500 ל-1800 בקירוב, המילה "קאפלמייסטר" הייתה במקרים רבים תוארו של הממונה על המוזיקה בחצרו של שליט או אציל. הייתה זו משרה רמה, שהייתה כרוכה בפיקוח על מוזיקאים אחרים. יוהאן סבסטיאן באך עבד משנת 1717 עד 1723 כקאפלמייסטר בחצרו של הנסיך לאופולד מאנהלט-קטן. יוזף היידן עבד במשך שנים רבות כקאפלמייסטר של משפחת אסטרהאזי, משפחת אצולה רמת-דרג באימפריה האוסטרית. גאורג פרידריך הנדל שירת גם הוא כקאפלמייסטר בחצרו של גאורג, הנסיך הבוחר של הנובר, שהיה בהמשך לג'ורג' הראשון, מלך אנגליה.

קאפלמייסטר יכול היה להיות גם מנהל מוזיקלי בכנסייה. גאורג רויטר, למשל, היה קאפלמייסטר בקתדרלת שטפאן הקדוש בווינה, שעם זמרי מקהלת הנערים שלה נמנו הן יוזף היידן והן אחיו, מיכאל היידן.

מינוי למשרת קאפלמייסטר נחשב להישג מכובד למוזיקאים מקצועיים בשנים ההן. לדוגמה, הביוגרף של היידן, גאורג אוגוסט גריזינגר, מספר כי יוזף היידן ציין פעם כי הוא שמח שאביו, יצרן אופני העגלות מתיאס היידן מרוראו, האריך ימים וזכה לפני מותו לראות את בנו מתמנה לקאפלמייסטר.^[1] עם התפתחות החברה ודעיכת יוקרתו של מעמד האצולה, החלו המוזיקאים להעריך יותר את חירותם, ומעמד הקאפלמייסטר איבד מיוקרתו הקודמת. לודוויג ואן בטהובן, למשל, לא עבד מעולם כקאפלמייסטר והעדיף לבנות לו קריירה של מוזיקאי עצמאי.

המונח "קאפלמייסטר" משמש כיום לציון מנצח בבית אופרה או בתיאטרון, שאיננו המנהל המוזיקלי הכללי. בין חובותיו - הכנת הזמרים לפני עבודה עם התזמורת (קורפטיטור), החלפת המנהל המוזיקלי כשזה נעדר, ואף ניהול מוזיקלי של חלק מן ההצגות המועלות.

מוצרט לא היה מעולם קאפלמייסטר במובן שלעיל. בשנת 1787 קיבל משרה בשכר בחצרו של קיסר אוסטריה כ"מלחין הלשכה" (Kammercompositeur), אבל הסמכות בנושאי מוזיקה בחצר הייתה מסורה בעיקר לאנטוניו סליירי. עם זאת, בסקירות, ביומנים ובפרסומים מוזכר מוצרט בדרך כלל כ"(הר) קאפלמייסטר מוצרט". נראה שיוקרתו של מוצרט, לצד העובדה שהוא הרבה להופיע בציבור כמנצח על נגנים אחרים, הביאו לשימוש ב"קאפלמייסטר" כתואר כבוד.^[2]

באפריל 1791 פנה מוצרט בבקשה להתמנות לקאפלמייסטר בקתדרלת שטפאן הקדוש, ומועצת העיר ייעדה אותו לקבל את המשרה לאחר מותו של לאופולד הופמן, שהיה חולה. תוכנית זו לא התממשה, משום שמוצרט מת בדצמבר 1791, לפני הופמן, שהלך לעולמו ב-1793.^[3]

(בסדר כרונולוגי לפי תאריכי לידה)

• ארנולד פון ברוק (1500 בקירוב-1554) היה קאפלמייסטר בווינה אצל הארכידוכס פרדיננד בסשנים 1527 עד 1545.
• יאקוב רגנארט (1540 בקירוב-1599) היה קאפלמייסטר באינסברוק מ-1585 עד 1596 בקירוב.
• מיכאל פרטוריוס (1621-1571) היה קאפלמייסטר בוולפנביטל משנת 1604.
• היינריך שיץ (1673-1585) היה קאפלמייסטר אצל יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר של סקסוניה משנת 1619.
• סמואל שיידט (1653-1587) היה קאפלמייסטר אצל המרקיז מברנדנבורג.
• היינריך איגנץ ביבר (1704-1644) היה קאפלמייסטר בזלצבורג משנת 1684.
• גאורג מופאט (1704-1653) היה קאפלמייסטר אצל הבישוף של פאסאו מ-1690 עד מותו.
• אגוסטינו סטפאני (1728-1653) היה קאפלמייסטר מ-1688 עד 1609 בחצר הנובר.
• יוהאן קספר פרדיננד פישר (מת ב-1746) היה קאפלמייסטר אצל לודוויג וילהלם מבאדן משנת 1695 לפחות.
• יוהאן לודוויג באך (1731-1677), דודן שני של יוהאן סבסטיאן באך, היה קאפלמייסטר במיינינגן.
• גאורג פיליפ טלמן (1767-1681) כיהן כקאפלמייסטר במשך 16 שנים, החל ב-1705, בחצר הרוזן ארדמן השני בבורג.
• יוהאן סבסטיאן באך (1750-1685) עבד מ-1717 עד 1723 כקאפלמייסטר אצל הנסיך ליאופולד מאנהאלט-קתן.
• גאורג פרידריך הנדל (1759-1685) היה קאפלמייסטר מ-1710 עד 1712 אצל גאורג, הנסיך הבוחר של הנובר.
• דומניקו סקרלטי (1757-1685) היה מאסטרו די קאפלה בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא מ-1715 עד 1719.
• יוהאן פרידריך פאש (1758-1688) היה קאפלמייסטר מ-1722 בצרבסט.
• קרלו גרואה (1773-1700 בקירוב) היה קאפלמייסטר בחצר מנהיים בתקופת כהונתו של הנסיך הבוחר קרל השלישי פיליפ.
• קרל היינריך גראון (1759-1704) היה קאפלמייסטר החל ב-1740 אצל פרידריך השני מפרוסיה (פרידריך הגדול).
• ג'וזפה בונו (1788-1711) היה קאפלמייסטר אצל הנסיך מזאקסה-הילדבורגהאוזן בשנות ה-50' וה-60' של המאה ה-18.
• ג'אקומו מאטאו איגנציו צ'ירי (1711-1787) היה קאפלמייסטר בקתדרלת פורלי באיטליה החל ב-1759.
• לודוויג ואן בטהובן (לודוויק) (1773-1712), סבו של המלחין המהולל לודוויג ואן בטהובן, היה קאפלמייסטר בחצר הבוחר של בון.
• קרל פיליפ עמנואל באך (1788-1714) עבד גם הוא בחצרו של פרידריך השני, אך לא כקאפלמייסטר. בהמשך תפס את מקומו של טלמן כקאפלמייסטר בהמבורג, החל ב-1768.
• כריסטוף ויליבלד גלוק (1787-1714) היה קאפלמייסטר החל ב-1754 אצל מריה תרזה מאוסטריה בווינה.
• ניקולו יומלי (1774-1714) שירת את הדוכס קרל-אויגן מוירטמברג בשטוטגרט מ-1753 עד 1768.
• ג'ובני בטיסטה צ'ירי (1808-1724) היה קאפלמייסטר (מאסטרו די קאפלה) בקתדרלה של פורלי; מ-1780, לצד איגנציו צ'ירי; לאחר מותו, ביחידות.
• כריסטיאן קאנאביך (1798-1731), קאפלמייסטר של תזמורת החצר האגדית של מנהיים משנת 1774.
• יוזף היידן (1809-1732) החזיק בשתי משרות קאפלמייסטר: הראשונה, (כנראה) משנת 1757 עד 1761 אצל הרוזן מורצין, אחר מ-1761 ואילך אצל משפחת אסטרהאזי, משפחת אצולה רמת דרג בקיסרות האוסטרית. (הוא היה סגן-קאפלמייסטר משנת 1761 עד 1766).
• יוהאן גיאורג אלברכטסברגר (1809-1736) היה קאפלמייסטר בקתדרלת שטפאן הקדוש בווינה.
• מיכאל היידן (1806-1737) היה קאפלמייסטר בגרוסוורדיין והחל ב-1762, בזלצבורג.
• קרל דיטר פון דיטרסדורף (1799-1739) היה קאפלמייסטר אצל הנסיך-בישוף של ברסלאו מ-1770 עד 1795.
• אנדראה לוקזי (1801-1741) היה הקאפלמייסטר האחרון בחצר הנסיך הבוחר של בון מ-1774 עד 1794.
• אנטוניו סליירי (1825-1750) היה קאפלמייסטר מלכותי וקיסרי בחצר יוזף השני מאוסטריה מ-1788 עד 1824.
• יוזף מרטין קראוס (1792-1756) היה קאפלמייסטר (Ordinarie Capellmästere) בסטוקהולם בחצר גוסטב השלישי, מלך שוודיה.
• כריסטיאן קאלקברנר (1806-1755) (Ordinarie Capellmästere) של המלכה הפרוסית (1789) ומאז 1790 קאפלמייסטר של הנסיך היינריך מפרוסיה בטירת ריינסברג.
• יוהאן נפומוק הומל (1837-1778) היה ממשיכו של יוזף היידן, החל ב-1804, בחצר אסטרהאזי. הוא החזיק במשרה זו במשך שבע שנים ואז פוטר בגין הזנחת חובותיו.

מדיה וקבצים בנושא קאפלמייסטר בוויקישיתוף