קאנופוס
 | |
 | |
| מיקומו של קאנופוס בקבוצת הכוכבים שדרית | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שדרית (Carina) |
| שמות נוספים | α בשדרית |
| סוג | ענק לבן |
| בהירות נראית | 0.72- |
| סיווג ספקטרלי | A9 II[1] |
| עלייה ישרה | 06ʰ 23ᵐ 57.11ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 44.378″ 41′ 52°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 5.53- |
| מרחק |
312.73 שנות אור 95.88 פארסק |
| רדיוס | 32.5 רדיוסי שמש |
| מסה | 8-9 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 13,600 מהשמש |
| טמפרטורה | 7,350 K |
| מהירות סיבוב | 9 קילומטר לשנייה |
| מהירות רדיאלית | 20.3±0.5 קילומטר לשנייה |
| היסט | 10.55±0.56 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
−0.06  |
  | |
קַאנוֹפּוּס הוא כוכב ענק, השני בבהירותו בשמים, והוא הכוכב הבהיר בקבוצת הכוכבים שדרית (Carina), אשר פורקה באסטרונומיה המודרנית מהקבוצה העתיקה הספינה ארגו. הכוכב קאנופוס ניתן לצפייה בישראל בחורף מעל האופק הדרומי. אם כי לא ניתן לראות מישראל את הקבוצה שדרית כולה.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאנופוס הוא ענק לבן, אשר כילה את המימן שלו בתהליך היתוך גרעיני וכעת הוא בשלב של הפיכת ההליום לפחמן. מסתו של קאנופוס, 8-9 מסות שמש, גדולה מספיק כדי שהפחמן יותך ובסופו של דבר הוא יהפך לננס לבן נדיר של ניאון וחמצן, שיהיה אחד הננסים הלבנים הגדולים ביותר. אם קאנופוס היה קצת יותר מאסיבי, הוא היה צפוי להיהפך לכוכב נייטרונים. סוג זה של ענקים לבנים הוא נדיר למדי ומשום כך היה קושי רב להעריך את בהירותו המוחלטת של הכוכב וממנה לחשב את מרחקו. הערכות המרחק נעו מ-100 ועד ל-1200 שנות אור ורק לאחר שיגור טלסקופ החלל היפרכוס בשנת 1989, היה ניתן לחשב את המרחק של קאנופוס בצורה מדויקת באמצעות מדידת ההיסט שלו ולקבוע שהוא במרחק 310 שנות אור.
רדיוס הכוכב הוא יותר מחצי יחידה אסטרונומית ועוצמת ההארה שלו היא פי 13,600 משל השמש. על מנת שכוכב לכת דמוי ארץ המקיף אותו יוכל לאפשר חיים הוא צריך להיות במרחק גדול פי שלושה ממרחקו של פלוטו מהשמש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שמו של הכוכב אינו ברור. בעבר היה קאנופוס הכוכב הבהיר בקבוצת הספינה ארגו וייתכן שנקרא על שם הנווט בספינתו של מנלאוס כשהפליג אל טרויה להחזיר את אשתו.
אפשרות אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הערבית "ג'אנוב" (جنوب) שזהו שמה של הדופן הדרומית של הכעבה הפונה אל הכוכב. עם זאת, בערבית נקרא הכוכב "סוהייל" (سهيل), שם שכיום ניתן לכוכב λ במפרש.
במאה ה-19 קאנופוס איבד באופן זמני את מקומו ככוכב השני בבהירותו, כאשר הכוכב אטא קארינה, חברו של קאנופוס לקבוצה, התפוצץ, ועבר בבהירותו את זו של קאנופוס.
כוכב זה נזכר בתרבות פופולרית, שסביבו חג כוכב הלכת אראקיס, מקום התרחשות העיקרית של ספר "חולית" שנכתב על ידי פרנק הרברט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קאנופוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קאנופוס, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הכוכבים הבהירים בקבוצת שדרית | ||
|---|---|---|
|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
