צבי פרקש
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
10 באוקטובר 1947 (בן 76) פלשתינה (א"י) | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
  | ||||
צבי "צ'יקו" פרקש (נולד ב-10 באוקטובר 1947) הוא כדורגלן עבר ישראלי, ששיחק בעמדת החלוץ, ומזוהה בעיקר עם הכח מכבי רמת גן, שם שיחק רוב הקריירה שלו, היה קפטן הקבוצה, לאחר מכן מאמנה ומנהלה המקצועי למספר תקופות לסירוגין.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרקש החל את דרכו במחלקת הנוער של גדנ"ע יהודה תל אביב, שם שיחק בצעירותו, ובגיל 18, בשנת 1965 שכנע אותו המאמן יצחק שניאור להגיע לקבוצת הכח מכבי רמת גן, כאשר התמורה שקיבל הייתה קטנוע חדש[1]. שניאור החתים את פרקש כיוון שכוכבה הגדול גדי צלניקר היה פצוע והייתה צריכה חלוץ מוביל למסע משחקים באוסטריה שהשחקנים קיבלו כבונוס על הישגם הגדול בליגה, שם הרשים פרקש וכבש שער אחד.
בהמשך הקריירה התבלט פרקש במדי הקבוצה עד שנהפך לשחקן המרכזי שלה, ביחד עם יהודה שהרבני, איתה לקח את גביע המדינה לעונת 1968/1969, ובעונת 1970/1971, ולאחר מכן גם את אליפות המדינה הנוספת שלקחה הקבוצה בעונת 1972/1973.
ב-1972, כאשר נחשב לתקופה זו אחד החלוצים האיכותיים בישראל, הוזמן פרקש לראשונה לסגל נבחרת ישראל, ושיחק במדיה שנה לאחר מכן ב-1973, לו 4 הופעות ושער אחד, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974.
ב-1975 קיבל פרקש את סרט הקפטן בקבוצה והנהיג אותה עד לעזיבתו ב-1978 אז הפך להיות מאמן-שחקן במספר קבוצות קטנות בליגות הנמוכות יותר, שאפשרו לו להמשיך לשחק וגם להתחיל בקריירת האימון: סקציה נס ציונה, הפועל אור יהודה, הפועל קריית אונו ומכבי לזרוס חולון.
בהמשך פרש פרקש מכדורגל פעיל כשקיבל את משרת האימון בקבוצת העבר שלו הכח ב-1981[2], ממנה נפרד לאחר זמן מה, ולאחר מכן חזר תחת שרביטו של המנהל המקצועי אליעזר שפיגל[3]. לאחר מכן הפך להיות מנהלה המקצועי של הקבוצה בעצמו[4].
בנו של צבי, אורן פרקש, היה שחקן כדורגל גם הוא במדי הפועל פתח תקווה[5], ונכדו של צבי (בנו של אורן) - איתי פרקש, שחקן כדורגל אף הוא שבצעירותו שיחק במכבי יפו ולאחר מכן בליגת המכללות בארצות הברית, וחזר לארץ ב-2020 על מנת לחפש קבוצה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה שהפסיק את הכדורגל בארצות הברית[6].
תארים כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפויות: 1
גביע המדינה: 2
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל השחקן, באתר ההתאחדות, ארכיון נבחרת ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אשר גולדברג, החותן זימן, החתן בישל והבקיע, החותנת נישקה, הכלה המתינה, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2003
- ^ צבי פרקש מאמן הכח, עיתון מעריב, 4 בינואר 1981
- ^ לייזר, תלמד מגיגי מה זה מנג'ר, עיתון חדשות, 17 בפברואר 1985
- ^ סגלים ארציים בהכח-מכבי רמת-גן: מנהל: צבי פרקש (38), עיתון מעריב, 8 בספטמבר 1985
- ^ פרקש זה לא רק צ'יקו, מאת מאיר ריפמן, עיתון מעריב, 29 באפריל 1978
- ^ איתי פרקש חוזר לכדורגל הישראלי, מאת שלומי והבה, אתר דאבל פס, 21 באוגוסט 2020
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
