צבי הירש ביאלה
| לידה |
1670 לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1748 (בגיל 78 בערך) ד' בתשרי ה'תק"ח הלברשטאדט, ממלכת פרוסיה, האימפריה הרומית הקדושה |
| כינוי | רבי צבי הירש ביאלה, רבי צבי הירש חריף |
| מקום פעילות | ביאלה, הלברשטאדט |
| תקופת הפעילות |
? – 25 בספטמבר 1748 |
| תלמידיו | רבי עקיבא איגר (הראשון), רבי אלחנן אשכנזי, רבי ישעיה פיק ברלין, רבי מאיר ברבי ועוד |
| חיבוריו | כוס ישועות, שו"ת עטרת צבי |
| צאצאים | רבי שמחה מדעסוי |
  | |
רבי צבי הירש בן נפתלי הירץ אשכנזי ("חריף"), מכונה גם רבי צבי הירש ביאלה[1] (~ה'ת"ל, 1670 – ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, 25 בספטמבר 1748) היה רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני מן האחרונים. רבן של ביאלה והלברשטאדט ומחבר שו"ת עטרת צבי וספרי "כוס ישועות" על התלמוד הבבלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלבוב לרב נפתלי הירץ אשכנזי. נישא לבתו של רבי שמחה הכהן רפפורט מלובלין, גיסו היה רבי חיים הכהן רפפורט. לאחר שכיהן כרבה של ביאלא במשך תקופה, נאסר עם משפחתו בידי שליט העיר, בעקבות אירוע טראומטי שבו ניסה אחד הנסיכים לובומירסקי לחטוף את בתו הכלה והוכה, הרב שוחרר בשתדלנות שהפעיל הרב והנדבן היהודי, יהודי החצר של אוגוסט השני, יששכר ברנד להמן. שלושה ימים לאחר החתונה מתה בתו הכלה. לאחר שחרורו חזר לכהן כרב וראש ישיבה בעיר הולדתו לבוב.
הוא היה ממתנגדי שיטת הפלפול ונטה באופן כללי לפרשנות הפשט של התלמוד, הכינוי "חריף" שהיה מקובל לתיאור בעלי פלפולים סבוכים דבק בו בשל חריפותו ההגיונית. אנושיותו ועדינותו כמו גם חוסר האנוכיות שלו זיכו אותו באהבת והערצת הקהל הרחב ועמיתיו הרבנים. כשעזב את לבוב ב-1718 לטובת רבנות קהילת הלברשטאדט העשירה, עברו איתו לישיבה החדשה שהקים בעיר שמונה עשרה מתלמידיו. בין תלמידיו הרבים בלטו: רבי עקיבא איגר הראשון מהלברשטאט; רבי אלחנן אשכנזי מחבר "סדרי טהרה"; רבי ישעיה פיק ברלין מברסלאו; רבי מרדכי הלברשטאט מדיסלדורף; רבי אברהם אביש מליסא רבי מאיר ברבי מפרשבורג ורבי יצחק יוסף תאומים.
הוא נמנע מלפרסם את יצירותיו, אך השאיר כמה כתבי יד של חידושיו ברשותו וברשות אנשים פרטיים בקהילתו בהלברשטאדט. למעלה מחמישים שנה לאחר פטירתו נדפסו חלק מחידושיו בספר עטרת צבי (לבוב תקס"ד). מאה שנים מאוחר יותר נדפסו ספרי כוס ישועות על מסכת בבא קמא ומסכת שבועות (ורשה תרס"ב) ועל מסכת בבא מציעא (ורשה תר"ע).
רבי צבי הירש נפטר בהלברשטאדט ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, 25 בספטמבר 1748 ונקבר בה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו של רבי צבי הירש שימשו אף הם ברבנות:
- רבי נפתלי הירץ - רבן של קאוולא ודובנה
- רבי שמחה מדעסוי - הגהותיו לתלמוד בבלי נדפסו בסוף ש"ס וילנה
- רבי אריה לייב - רבה של דובענקא
- רבי יוסף - ראש ישיבה בליסא
- רבי שלמה דוב בעריש (הרצפלד) - רבן של ביאלה וגלוגאו, נישא למייטל בתו של הרב יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות המחבר, קונטרס נספח לספרו "כוס ישועות" ורשה תר"ע, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי צבי הירש חריף אב"ד האלברשטאט, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ק"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- לוי גינצבורג וישראל ברלין, "ביאלה, צבי הירש בן נפתלי הרץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספריו
- עטרת צבי, לבוב תקס"ד; ד"צ ירושלים תשמ"ט, באתר היברובוקס
- עטרת צבי - דרשות, פיעטרקוב תרס"ח, באתר היברובוקס
- כוס ישועות - בבא קמא ושבועות, ורשה תרס"ב, באתר היברובוקס
- כוס ישועות - בבא מציעא, ורשה תר"ע, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על שם ביאלא פודולסק, עיר רבנותו הראשונה. הוא מכונה לעיתים גם ר' צבי הירש חריף, ועל שם עיר רבנותו האחרונה: ר' צבי הירש הלברשטאט ובקיצור ר' צ"ה ה"ש.
| בקרת זהויות |
|
|---|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
