מבנים דמויי פירמידה באים לידי ביטוי באדריכלות העתיקה והמודרנית, באמנות ובפולחן. יתרונם של מבנים אלו נעוץ בחוזקם ובשרידותם. זאת הודות לעיצוב הפירמידה בו רוב המשקל קרוב לקרקע, כך שנוצר בסיס רחב עם מרכז מסה נמוך יחסית.

עד כה, נמצאו עשרות פירמידות באיטליה, ספרד, קרואטיה, סלובניה, יוון, סרביה וצרפת. מספר הפירמידות המשוערך בסין מגיע לכ-300^[1][2].

בעת העתיקה עמים שונים רצו לבנות בניינים גבוהים, לכל מיני מטרות שונות, ומכיוון שטכנולוגיית העמים האלה לא הייתה מתקדמת, החומרים היחידים שמהם הם יכלו לבנות את המבנים האלה היו אבנים.^{[דרוש מקור]}

היתרון של בניית המבנה כפירמידה ולא בצורת מגדל, הוא שבמגדל כל משקל הבניין נח על הבסיס, כתוצאה מכך המשקל על הבסיס הוא גדול ממה שהבסיס יכול לשאת ומגדל האבן מתמוטט. לעומת זאת בנייה בצורת פירמידה פותרת את הבעיה ולכן עמים רבים שלא היה קשר ישיר ביניהם בנו בניינים בצורת פירמידה.^{[דרוש מקור]}

מבני ענק בצורת פירמידות היו קיימים במספר תרבויות בעת העתיקה, ובהן מצרים העתיקה (ראו הפירמידות במצרים), או התרבות הפרה-קולומביאנית (למשל בטיוואנאקו, האולמקים ותרבות האינקה).

ישנם עוד מקומות בעולם בהם יש פירמידות, כמו הפירמידות של קיסרי סין שנמצאים ליד שיאן, והמבנים המסופוטמיים הקדומים המכונים זיקורת.

הפירמידה הגדולה של גיזה שבמצרים היא אחת משבעת פלאי תבל שבנו המצרים הקדמונים, והיחידה מביניהם ששרדה עד ימינו. הפירמידות במצרים שימשו מקום קבורה של הפרעונים,^{[דרוש מקור]} בשל אמונתם בחיי נצח, הם ניסו לשמר אותם בכל דרך אפשרית.

הפירמידות של גוימאר, אשר נמצאות באי הספרדי טנריפה הן עדיין חידה לארכאולוגים: לא ידוע מה גילן, מי בנה אותן ולמה נועדו.

על הפירמידות במצרים ראו הרחבה בערך פירמידות במצרים.

באוגוסט, 2008 התגלו שבע פירמידות באי האפריקני מאוריציוס, על ידי ד"ר סמיר אוסמנגיק. הפירמידות זהות במבנה הנדסי לפירמידות של גוימאר באיי טנריפה. בין הפירמידות התגלתה מערכת כבישים ומערכת הידראולית מקשרת. המבנה הזהה מחזק את ההשערה כי אותה ציוויליזציה בנתה את הפירמידות באיים המרוחקים, טנריפה ומאוריציוס.^[3]. גובהן של הפירמידות אינן עולה על 12 מטר. רוחב בסיס הפירמידה הגדולה מביניהן, הוא 26 על 26 מטר.^[4]

באדריכלות ימי הביניים, בעיקר באדריכלות הרומנסקית ובאדריכלות הגותית, היה נהוג לבנות בסיומת של מגדלים צריחים מחודדים בצורת פירמידות חדות, על בסיס ריבוע, מתומן ועוד. באדריכלות הגותית המאוחרת ובאדריכלות הבארוק הצריחים נהפכו ליותר דמויי חרוט מאשר לדמויי פירמידה.

באדריכלות המודרנית נעשה שימוש מצומצם במבנים דמויי פירמידה. השימוש הידוע ביותר הוא פירמידת הזכוכית בכניסה למוזיאון הלובר בפריז, פרי תכנונו של האדריכל איי אם פיי. פירמידה ידועה נוספת נמצאת בראש מגדל קתדרלת סן סלבדור באוביידו.

לעיתים נבנית פירמידה קטומה - כזו שחלקה העליון חסר, והיא אינה מסתיימת בקודקוד, אלא במישור שצורתו כצורת הבסיס, אך הוא קטן יותר ומקביל לו.

בפסלים רבים נעשה שימוש בצורת הפירמידה.

דוגמה לכך ניתן לראות באנדרטת השואה המצוייה בחלקה הדרומי של כיכר רבין, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודה), עשויה ברזל חלוד וזכוכית.

תפיסת עולם שונה מהשיטה המטריאליסטית, הרואה באלוהים מרכז לקיומו של האדם.

לדוגמה: מיסטיקנים שונים מייחסים תכונות מדהימות לצורת הפירמידה, והיסטוריות מדהימות מיוחסות למבני פירמידה פולחניים. הפירמידה של גיזה משכה תשומת לב מיוחדת.

נטען כי צורת הפירמידה ממקדת "אנרגיה" מן האדמה. נטען גם שבצילום קירליאן יש לאבנים מפירמידות במצרים הילה חזקה ומיוחדת, אם כי ידוע שצילום קירליאן יסודו באפקט קורונה ותו לא.

כיום יש המשתמשים ב"פירמידת כוח" לצורך מה שמכונה ריפוי ואיזון אנרגטי, ו"העלאת האנרגיה" של מזונות ומשקאות. למותר לציין שאין כל מדידות או ראיות אחרות לכוחן הריפויי של הפירמידות.

• פירמידה (גאומטריה)
• הפירמידות במצרים
• פירמידת טרנסאמריקה
• מקדש ומבני פולחן
• בורובודור
• הפירמידות בבוסניה

מדיה וקבצים בנושא פירמידה בוויקישיתוף

• מיכאל יעקובסון, בכל דור ודור חייב אדריכל ישראלי לבנות פירמידה, באתר Xnet‏, 18 באפריל 2011
• הפירמידות, באתר הכיתה האינטראקטיבית
• פירמידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פירמידות, דף שער בספרייה הלאומית
• פירמידה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)