פאטריסטיקה או פאטרולוגיה (Patristics או Patrology; מלטינית: pater, אבא) הוא תחום מחקר העוסק בחקר כתביהם של הסופרים הנוצריים הקדומים הקרויים "אבות הכנסייה". הפאטריסטיקה עוסקת בתקופה שלאחר שנים-עשר השליחים במאה הראשונה לספירה, כלומר התקופה שלאחר כתיבת הבשורות, ובערך עד תקופת ועידת כלקדון ב-451. יש המאחרים עד לוועידת ניקיאה השנייה ב-787, האחרונה משבע הוועידות האקומניות הראשונות.

הפאטריסטיקה עוסקת בחקר כתבי אבות הכנסייה, שהבולטים שבהם מונים את יוסטינוס מרטיר, אירנאיוס, קלמנס מאלכסנדריה, טרטוליאנוס, אוריגנס, קיפריאנוס איש קרתגו, אתנסיוס מאלכסנדריה, האבות הקפדוקיים בזיליוס הגדול, גרגוריוס מנזיאנזוס וגרגוריוס מניסה, תאודורוס ממופסואסטיה (אנ'), אוגוסטינוס הקדוש, וינסנט מלרין, קירילוס האלכסנדרוני ועוד.

נושאי המחקר הם הקנוניזציה של הברית החדשה, האפולוגטיקה הנוצרית, התגבשות התאולוגיה הנוצרית, היווצרות דוקטרינת השילוש הקדוש וחקר טבעו של ישו (כריסטולוגיה). הגישות המסורתיות לפאטריסטיקה נעשו כחלק מלימודי התאולוגיה של הממסד הדתי והניחו מראש עקביות ושיטתיות בכתבי האבות בנושאי אמונה. מאז תחילת המחקר הביקורתי, אקדמאים חותרים להציג את דעותיהם ותפישותיהם בהקשרם ובגיוונם ולאו דווקא מתוך הנחת רצף ואחידות.

רבים מהטקסטים הקלאסיים הנחוצים ללמידה של אותה תקופה נמצאים באוספים Patrologia Latina בלטינית ו-Patrologia Graeca ביוונית שנערכו על ידי ז'אק פול מינייה בסוף המאה ה-19 וכן באוסף Patrologia Orientalis שבו נמצאים בטקסטים בשפות מזרחיות. בנוסף לאלו, התגלו ומתגלים כתבי-יד שנעלמו.

בין כתבי העת המובילים העוסקים בתחום נכללים: Journal of Early Christian Studies, Studia Patristica, Vigiliae Christianae, Church History ו-Journal of Ecclesiastical History.

מדיה וקבצים בנושא פאטריסטיקה בוויקישיתוף